RIDE THE SPIRAL

לא קל להסביר את הפער

לכל מי שמעולם לא חווה את חיבוקו

הוא מלווה אותך

בכל צעד

הוא ממשיך לגדול

כשאדם על גחונו

השריון העתיק הזה

החלוד הזה

אמרו הם

אין בו יותר צורך

לא היית פה כשבאתי

וכל כך הרבה דברים היו לי להגיד לך

יש שירים חדשים,

מיתרים זזים בגוף התהודה הזקן הזה,

שיעורים שיעורים

תווים חדשים,

ונגיעות קטנות של אור,

מלטפות את בית החזה

זה מייצב אותך

התנועה פתאום זורמת.

אי שם באופק,

מפסקת היא רגליים

קוראת לעוד ועוד,

ואני מוצא מילים חדשות,

יושבות לי על הכתפיים

מלוות אותי הביתה.

ומחפשת

ובינתיים היא חסרה לי

הצליל מבקע את העור החשוף,

נסדקים לאט ומתמכרים לפער,

לא עבד, לא אדם חופשי,

כף ידך אוחזת לי בגרון.

ביקשת רוך, ביקשת שקט,

ביקשת התמסרות לשמש, האלה היחידה,

ומי אני ללא השמש?

איזו תועלת אמצא בתפילה?

נווט עצמך קדימה,

לא אדם חופשי, צועד בחשיכה

ביקשת סגידה אל הירח, 

ומי אני ללא תפילה?

הצליל מבקע את העור החשוף,

נסדקים לאט וממשיכים ללכת,

תקיעת שופר ואז אגיע לי הביתה,

אמצא רוך, אמצא לי שקט,

כף יד אוחזת לי בגרון, מלטפת.

יש בי טוב.

מאז ותמיד ידעתי, יש בי טוב.

אותו אור פנימי , שלפעמים מבצבץ לו החוצה מאחד הסדקים, בשביל ללוות אותך הלאה, לסמן את הדרך.

כן , תמיד ידעתי, יש בי טוב.

קל לצייר על כזה נייר.

צריך רק למחוק.

אך מה יש למחוק , תהיתי.

איך זה למחוק?

והיו לנו 6 שניות במעלית,

הבטנו, שתקנו,

בדרך למעלה, היינו אני

והאחד השני,

לווין שסורק את השמיים.

קל לצייר על כזה נייר.

אש לא תכלוהו,

אותו היא תלבין

במידה ולא ייסחף עם הרוח,

צווי התקופה, לא יכתימו אותך

אור גדול, יתווה את הדרך.

קל לצייר על כזה נייר.

השפלתי מבט מול הזרה ברחוב,

הרי תמיד ידעתי, יש בי טוב.

אז

אם ברצונך לחיות,

הכר בעובדה שאין מולך דלת.

או שער.

כי אם ברצונך לחיות,

עליך לחצוב בקיר,

לרסק גשרים,

אש מאחוריך,

צבאות מלפניך.

כי

אם ברצונך לחיות,

לרטוט כאלוהי,

עליך לחוות את האושר הקולקטיבי של האדם,

וכך גם את מכאוביו.

דם יוביל אותך קדימה,

בדם תטבע , ומדם תקום.

כי אם ברצונך לחיות,

לרטוט כאלוהי,

חבק את היקום והכלום,

כלים שלובים אנו.

היא גורמת לך לחשוב 

אולי אפשר גם אחרת

אולי התחפשת לאדם הלא נכון

ואם אנו מחופשים

משפילים ראש אך משחקים

מי יוכל להסביר לי

מדוע האוקיינוס מבעבע?

Give away the stone. Let the oceans take and transmutate this cold and fated anchor.
Give away the stone. Let the waters kiss and transmutate these leaden grudges into gold.

אין יותר יפה ממנה .

אלומת אור, לבושה לבן , מתקרבת אל השולחן בצעדים קטנים.

קבענו להפגש מתחת לירח, על הגבעה הירוקה באי הקטן שאנו בונים.

כשאתה מביט היישר אל תוך האפור שבעיניה ,

אתה מגלה צבעים שאין ביכולתך להסביר , את מקורם ועוצמתם , איך הם אותך ברוך קושרים.

יש מוסיקה שברקע מתנגנת, כינורות וכלים קדומים.

וכשהיא סוף סוף מולי מתיישבת , כל הכוכבים שבשמיים עליה מתמקדים.

השולחן מחכה לכף ידה המושטת.

יין מבורדו , גבינות מכל קצוות תבל.

ובזמן שאני כותב לך,

על הערב המושלם...

יש בי רצון להשליך את כל הטוב הזה לים

ולאחוז במותנייך , להשכיב אותך על השולחן,

להרטיב גופך ביין ,

ללגום ממך כל שלוק קטן,

כי את פנטזיה מלכתי

את סם חדש , את מגמדת

את כל הפחדים שאספתי מהרחוב

כן את פנטזיה מלכתי

את סם חדש , את ארוחת הערב

תחת אור ירח אותך רוצה לטעום.