|
|
|
מתעורר ככדור שנפלט
מוקדם מדי אל החלל
ידענו ימים טובים יותר.
מתעורר ככדור שנפלט,
דם משתולל בסלון ואת מתעוותת.
לא אתן
לך לזרוע מלח
על הפצע שנפתח.
ואת אוהבת אותי
סדוק,
יותר קל לך למלא אותי
בשנאה תהומית...
אני תלוי על חוט
כמה שאת צודקת
אוהב אותך צוחקת,
אוהב אותך מעלי.
מתעורר ככדור שנפלט
מוקדם מדי , את עוזבת
נוזלת לאט אל החלל השחור.
התפתלת לצידי
כמו נחש משוגע
את היגון הטבענו
במיצי גוף ויין,
כשאלוהים התחילה לרקוד,
היא העריצה אותך.
אתמול,
שעה אחרי ארוחת הערב , ישבנו בסלון.
כל אחד זורק פיסות מהחיים שלו , חוויות מהשבוע . אף אחד לא רוצה לשרת את השקט.
בכסא הגדול שלה ישבה סבתא.
אישה זקנה, חבוטה , עברה מיליון קרבות , עשרות מחלות , אלפי ימים קשים.
האישה הזו זורחת כשהיא רואה את הנכדים שלה ( אנחנו ) .
כמו כל סבתא היא מזנקת מהכורסא , שוכחת מהקיום של ההליכון שלה ומנשקת אותנו עד שזה גובל בהטבעה.
בנוסף, האישה הזו קצת חשוכה.
שונאת ערבים , שונאת שמאלנים ( כמעט הפכה את השולחן כששמעה שאני שוקל להצביע מרצ) , שונאת כל דבר שהוא לא יהודי דתי נפתלי בנטי . סוגדת לביבי האישה הזו. לך תריב איתה - אין צורך.
המשכנו לקשקש קצת על שוקולד במטוס , על מטיילים ישראלים בהודו, על החיים עצמם ( שום איזכור לאירן ).
כמובן שבשלב מסויים הגענו לחתונות...
אחי הקטן נשוי טרי אז כל הרובים מכוונים אלי כרגע.
"תזדיינו בסבלנות , אם בכלל..." אמרתי להם.
ואז , סבתא שלי , ברגע של תובנה חסרת טקט אמרה: " הוא , הוא תמיד היה קר , תמיד היה לבד , מאז שהוא ילד. אי אפשר להפשיר אותו , הילד קר כקרח " ... ומיד חזרה לחרחר ולמלמל שטויות על טלנבולות ספרדיות.
האישה הזקנה והחבוטה הזו - חשפה את הצד הכי חבוי שלי.
נכון אני בודד
ועם הלב נודד
למקומות בהם ביקרתי לא פעם,
אני משפיל מבט
בוהה לך בשדיים,
כי זה מזכיר לי את כל מה שהיה
ואבד,
בלי כלום ביד,
אני אנדד,
לנצח.
את התנועה הזו אי אפשר לעצור
היא תכלה כל מה ומי שעומד בדרכה
ואני נבחרתי
להיות הכלי שלה.
אומנם אמרת שמהצד זה קצת פתאטי
להתמסר לרוח , לנסר את עמוד השדרה
אבל אני נבחרתי
להיות המפרש שלה.
בין עיניה החומות
ושפתיה המשתקות
לזמן, אין שום מידה
אתה תמות במיטתה
תאבד את עצמך
ולא תוכל עוד , לגעת.
ייחלתי שהיא תמשך לנצח
בוהה בנוף, התאהבתי בתנועה
הכל זרח שם
פיסות גן עדן
אני כולי נטוע בעולם הבא
אחד, גוף ורוח
דומע כתינוק שגילה את הבריאה.
ייחלתי שהיא תמשך לנצח
אותה דקה ארוכה.
שגעון
חוסר שקט
סממנים של אי שפיות
רפטטיביות מאכזבת
שורות של נמלים
חוגגות על בשרי
המתוק
לפחות ככה את אומרת
שגעון , חוסר
שקט
אבוד באי הודאות
נזכר בך מתפשטת
מקריב עצמי על המזבח
בעוד רגלייך מתרחקות אחת מהשנייה
אני נכנס , רפטטיביות מאכזבת
הבוקר של המחרת
אותה תחושה
אותה תבוסה
המאבק היומי , להתקדם או לקרוס פנימה
המפלט , החלל הגדול
השקיעה , אל עוד סרט כחול
והיום
לשנייה אחת
הצלחתי לדמוע.
ההתמכרות היא בלתי נסבלת
וכך גם הקלות שלה
הרי זו קללה
שמתנקזת
אל שום דבר,
והיא כמוני
על גדר התיל מתפתלת,
מייחלת,
למזמור אחר
לתוצאה שונה.
הצל שוב מושך אותי הביתה.
גורר אליו את פיסותיה של תבונה.
הוא מרתק אותי.
לאט לאט חונק אותי.
מאייד אותי בהכנעה,
משכנע ונוגע בתשוקה.
הצ'אט פה לא עובד.
בנוסף
וידוי,
אף פעם לא היה לי סשן.
כל כך בא לי.
יש מישהי בקהל?
