לפני 11 שנים. 20 ביולי 2013 בשעה 21:06
ילדה בת 21 מסובבת לי את הראש!
RIDE THE SPIRAL
רגעים אבודיםלפני 11 שנים. 17 ביולי 2013 בשעה 22:27
אני לא בוכה
אולי פוחד לגעת
לא יכול להתנתק
יש כאן מולי בובות שמרקדות
אקרא לך שפל
כרוכה סביב צווארי
אקרא לך חבל
מאהבת או אימי?
כל המילים הגבוהות
כל המילים שלא נאמרות
הן מרתקות אותי,כובלות אותי
הן מנתקות אותי
לא מנקות אותי
אז אני עצם בחלל
מבבואתו נבהל
חג סביב כוכבים מתים
ולא מושכים הם כלום
לפני 11 שנים. 14 ביולי 2013 בשעה 6:25
זה לא מספיק בשביל למלא את החלל
אני חושש, שכל מה שאני מרגיש,
ימלא אותי
בחששות
לפני 11 שנים. 13 ביולי 2013 בשעה 6:46
כל הדברים החשובים
התגמדו
בשעת חצות
עמדת מולי עירומה
חסודה קטנה
ללא חומות
ידענו הנה הגיע הרגע
התקליט קצת שרוט
אך אנו חייבים לרקוד
אולי תנשקי אותי
אולי תתפשט מולי
טעמנו הוד.
אמרת - לפני שנים כתבתי לי ספר
זכרונות ותשוקות , חוקים ומגבלות
והכל יהיה כאן בסדר
אם לא תחצה גבולות
אך כל חוטיה הפכו הם לסבך
שאלתי - איך לעזאזל אני אמור לרקוד?
הכל יהיה כאן בסדר
אם רק תפסיק לתהות.
כל האורות הקידמיים
כבו
בשעת חצות
הטייס מעט שבור
מעט שיכור
לא יודע היכן לנחות
הרצונות והתשוקות
כל הסתירות , כל הדמעות
כאן אי אפשר לרקוד,
עמדנו מרותקים
על גג בניין
בוהים אל תוך הלילה
המפלצת מתרסקת
ולא חולמים כאן עוד.
לפני 11 שנים. 9 ביולי 2013 בשעה 21:00
חלקלק מתמיד
משתקף רק דרך מראות
נרתם לזיכרונות שיושבים עליי
לפני 11 שנים. 6 ביולי 2013 בשעה 1:36
כמו אידיוט
כמו השוטה של הכפר
אני תר
מחפש , פנים מוכרות
שלא עוזבות אותי
הן מובילות אותי
לשגעון מוחלט ,
לא מצליח לצרוח
היה לך את כל הכוח.
אני עירום , מושפל
גוף חלול שצף לו בחלל
כל הטוב היה מת סביבך
גמרת כשראית אותי נובל מולך
פתאום לכל אין שום ערך
לפני 11 שנים. 30 ביוני 2013 בשעה 6:20
ליבי , כמו גופי , כאבן
נתון לחסדיהן של נקודות , בלתי נראות
בין קפלי הזמן.
לא ידעתי
כמה אני נגוע
עם הקיום שלך
זו תחרות גלקטית
אינסופית
בה אני תמיד אפסיד
נגעתי תום
טעמתי כוח
רצית קרוב
רצית לברוח
ואני
כתו שבור
התנגנתי בין הכלים שלך
לפני 11 שנים. 29 ביוני 2013 בשעה 6:22
sane like a brain dead man
said im safe , safe as a dead man can
be, stay on my side old friend
say i am safe , cover me with your sand.
חתיכה סדוקה של אבן
ממוטטת המקדש
אנו מוחקים את הזכרון הזה
הגוף יזכור אך הנפש לא תראה
לפני 11 שנים. 4 במאי 2013 בשעה 8:08
אין מספיק חלל בעולמו של הילד,
אין מספיק חלל - בו הוא ירחף,
וכל המילים שלו הטביעו את הצוללת,
והוא מדמם עכשיו , הילד יחף.
אין מספיק חלל בראשו של הילד,
כן הוא מכיל אותם עכשיו , מדפדף בין דמויות,
וכל המילים שלו הרי אין בהם תועלת,
והוא מתרגש כשהוא, לא פוחד להיות.
כל הפסוקים הכתובים,
אלוהים.
עדיין נלחם בצהוב בעיניו.
והרוח גוררת אותך למקום אחר,
הרוח משחררת , שלשלאות של מחשבה,
ובמקום להיות תלוי,
אתה זרוק על הרצפה.
לפני 11 שנים. 29 באפריל 2013 בשעה 20:47
let go
let go
let go
let go
ואני עדיין אוהב אותך.
תהומי ככל שאתה.
מדהים ואימפוטנטי.
כן אני עדיין אוהב אותך...
המלאך הנופל ,
מושרש ,
מקועקע על אותה ההווייה.
בוכה דמעות של חסד,
חולם אמת, שירה , תקווה,
מתפתל ,
מרייר כרכיכה.