RIDE THE SPIRAL

אין מילים
השמש מתחפרת בענן
בני אדם
הם צללים
אף אחד לא רוצה להיות כאן

לו יכולתי רק לגעת
לצרוב לי עוד זכרון מתוק
לו יכולתי רק
להכריח עצמי לדעת
העבר הוא כה רחוק.

אין מילים


אין מילים
אולי נתראה במקום בוהק יותר
הצלילים
לעולם לא יפסיקו לרדוף

לו יכולתי רק לגעת
להגיע איתך יותר עמוק
לו יכולתי רק
להכריח את עצמי לדעת
אתה תהיה כה רחוק.

אין מילים
אז היכן הדמעות?
אין מילים
יש שם מקום טוב יותר
יש בי אור חזק יותר
בזכותך כל החומות נפלו
אין עוד גיבורים כמוך
תסתנוור מהאור האלוהי שמגיע לך
ותרחף מעליי

אין מילים
אין מילים

אנחנו יושבים מקשיבים לסיפורים
שירה אלוהית מנקה את החדר
נמשכים וטובעים בחולות הזמן
אין כאן אני , מתפרקים אנו כעדר

יושבים מקשיבים ומפנטזים
על גיבור שיחזור וירים את הדגל
אין מי שיוריד את התריסים
אין מי שייקח מכולם את הסבל

זה ריקוד לילי
שחוזר שוב ושוב
זה אותו פזמון
שרודף אותי
הבטחות הבטחות
ודלתות נסגרות בפנים
קח את אלוהים
לצידך היא אמרה
זה עולם של שקרים

זה ריקוד לילי
אפילו ישו היה חוטא
במציאות שלי
אין שום מקום ללב בחזה
הבטחות הבטחות,
מתפשטת שוב לפניי
קח את אלוהים
דחוף אותו לבין שדיי

שד משתגע
שד לא יודע
להבדיל בין רצון לתשוקות
שד משתגע
שד שנוגע
הבטחות הבטחות
שד שיכל
שד שכשל
שד שקשור לגרדום
שד שצחק
שד שחמק
שד שהוא כל יכול

האלוהים שלי
האמיתי שבי
המעוות אותי
המרצה אותי
זהו חוק שלא כתוב בספר
כולנו ערפדים המחפשים למצוץ
ועם כל הפחדים נרקוד בסתר
כ"כ הרבה חומות שקשה לפרוץ
כי בלי דם
אדם לא נרדם.

החום הזה משבש לי את כל המערכות.
אנחנו לא נשרוד את הקיץ הזה, חובה מזגן.
יש יותר מדי אנשים בעולם הזה , אפשר בקלות לוותר על מסה די גדולה.
לא כתבתי המון זמן , וזה בולט לעין , לא מנקז את הזוהמה שבנפש.
על איזו זוהמה מדובר אני שואל את עצמי... ולא מוצא אפילו את האות הראשונה שבתשובה.
ערפל מוחלט , לא רואים כלום , אבל בהחלט יש ריח.

הרקבון האנושי מסתתר היטב מאחורי חיוכים ריקים.
כולנו מתהלכים ברחוב עם ארשת פנים קלילה , קורצת , קורנת , כולנו אמיתיים . כולנו חיים.
יהיה נחמד לקלף לכולם את המסיכות מדי פעם.
תקבלו מיליארדי טורפים.
כולנו ניזונים מטרגדיות.
כולנו מרותקים למסך הטלוויזיה שמקרין עוד מלחמה , עוד דם , עוד מציאות .
האמת היא שרובנו מריונטות , והנפשות האמיתיות , הן אלה המעוותות.
אל תיבטחו באדם שמחייך כל הזמן.
הוא לא אנושי.

זה לא שבאמת אכפת
זה לא שבאמת אכפת לי
תדעי
אני אדם קצת מנותק
אולי יאמרו גם מרוחק כי
ישנם שבילים
ישנם דרכים
בהם פסעתי
מבלי לדעת לאן
ובגללך ובשבילך
איבדתי
כל אחיזה בזמן

זה לא שבאמת אכפת לי
תדעי
אני הוא כלי של אהבה
שהתרסק על הרצפה
ואין מי שיכיל אותי

זה לא שטוב להיות קורבן
זה לא שכיף להיות אחד שלא טעם
והאמת על השולחן
המשמעות אבדה מזמן
חבל ש
מילים לא עוברות בחלל הזה יותר
אני ואת בחרנו לוותר
אחרי הכל משהו יישאר
עמוק
בפנים
רואים לך את הכל על הפנים

זה לא שבאמת אכפת
זה לא שבאמת אכפת לי
שתדעי
זה לא שבאמת חטאת
זה לא שבאמת בגדת בי
תדעי
אכפת לי
שתחייכי

מתעורר
אותה תחושה בכפות ידיי
מתגבר
הדחף לצרוח

מסתבר
לשעמום יש משקל גדול מדי
מסתחרר
יש שיאמרו טובע
יש מי שיודע
מה טוב יותר

מתעורר
אל עולם קהה יותר
שום דבר לא קרוב
רק צריך לאהוב
את עצמך
אותה מנטרה
אתה ואתה

מסתבר
הזמן חולף מהר יותר
עוד תגובה עוד צרחה
עוד גופה בבריכה
מסתבר
לא כואב יותר

באין צלם של אנוש
כל מה שנותר הוא רק לכבוש
לאהוב את עצמך
אותה מנטרה כה שחוקה
מחק כל מי שסביבך
זה אתה אתה ורק אתה

כן
אני מודה
אני חייב משהו חדש
משהו שידביק את כל החלקיקים לצורה אחת שלמה
משהו שירומם אותי
ביקור בכוכב אחר או ביבשה משונה
אסף אמדורסקי תיאר את זה הכי טוב
אני צריך אהבה חדשה

עטפת אותי בחום
גדול יותר מעוצמתה של השמש
השארת אותי בקור
לרעוד , לנדוד.

יש בי קול חדש ישן שמדבר טיפה אחרת
וזה עושה לי טוב
לפעמים 😄
הטירוף הזה טורף כל חלק שבפנים , כל עוד אני מאפשר לו את זה.
אני צריך לאפשר לו את זה כמה שיותר.

אני יושב בין אלפי האנשים הצהובים.
שרים שרי אהבה , שירים של פעם , שירים על כל מה שיכול להיות.
אין שוני או הבדלה כלשהיא.
אני מבחין באושר.
דאגות היום יום נעלמות להן.
זוגתך לעולם לא תוכל להבין את זה.
הערה לעצמי:
מצא לך בת זוג שתוכל להנות מרגעים כאלה.
עוד הערה לעצמי:
תתעלם מהערות החברים . קנה מנוי לשנה הבאה.

כשחזרתי הביתה
יצאתי לריצה היומית שלי.
הבטחתי לעצמי לרוץ כל יום.
אני משתדל לעמוד לאחרונה בדברים אשר הבטחתי.
תוך כדי ריצה
משהו השתחרר
בנפש.
מצאתי שד חדש בתוכי , ואותו לא הסתרתי.
רצתי מחוייך ומטורף , חותך את האוויר.
נפלה עליי הבנה מסויימת , שנשלטתי ע"י פחד.
והפחד הזה כיבה בי את האש , ומיום ליום נהייתי כלום.
אך הכלום זה עודו נושם
והכלום הזה עודו חולם
לא נעלמתי
פשוט איבדתי שליטה על כל מה שהיה מסביבי
איבדתי הכרה בכל מה שאני
אז כמו נזיר בודהיסטי אני אחיה למען הרגלים
למען המשמעת
למען כל מה שיחזיר את עצמי בחזרה לראי
כדי שאוכל להסתכל לי בעיניים
בכדי למצוא את האש הניצתת מחדש

אני צריך רעידות אדמה.
אני צריך משהו שיסדוק אותי כמה שיותר מהר , שכל המים יעלו למעלה . שאוכל לצוף בשלווה.
איש לא יכול לשים לב לשינויים הקטנים שמתרחשים אצלי , זה הגיוני , איש לא מכיר אותי באמת.
אני העבריין במסכה שלא פגע באיש אף פעם , חוץ מעצמו.
וכשבית המשפט ידון בתיקי הם ימצאו אלפי סעיפים של האשמה , בלי שום בסיס , בלי שום תביעה.
הדרך הטובה ביותר לטבוע היא לא לזוז בכלל.
להתחפש לבול של עץ , לעצום עיניים , לשמוע את הלב בפנים משתולל בבהלה.
ובשנייה אחת , שקט.
אם לא הייתי מכיר את עצמי הייתי חושב שכל זה די מלנכולי.
שאין טעם למשוך עוד יום קדימה.
שאין עוד צורך באחיזה.
למזלי
אני חכם יותר ממה שרובכם חושבים.
אני עדיין מוצא נקודות קצרות בזמן שמסיבות לי אושר.
אני עדיין רואה את האור באנשים מסויימים נוצץ , גם אם זה לשנייה.
זה מרגיש כאילו כל העולם שמסביבי יודע טוב יותר ממני.
כל זה נכון אם המשוואה קובעת שידיעה היא השלמה.