שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 18 שנים. יום שבת, 17 בינואר 2009 בשעה 9:32
מי ומה ואיך ?
ומה היה ומה יהיה איתנו ?
אני מפחד מא' - ט' , ואת שאר האותיות אני משאיר לאחרים.
אומרים שבין הסדקים יש סימני חיים...


אומרים - יותר צעירים ממני
אומרים - אתם כבר כ"כ גדולים
ואצלכם - ההתפרקות היא כבר יותר מבוקרת
ועכשיו - המציאות הכה מבוגרת
נשלטת ע"י שדים

לפעמים
לפני שינה
אני שומע את אותם שירים
אות רודפת אות
מהלשון ההיא
ואין כלים
לפני 18 שנים. יום שישי, 16 בינואר 2009 בשעה 19:19
משעמם לי

אז אני חושב על דברים

חושב איך לגרור את עצמי למקלחת

ושם ודאי אשיר

שירים שלא אזכור
וחבל

וכשאצא
אקרא הרבה מילים

על האין של אלוהים

ואחזור

לעולם האנושי...

ונדמה שאנו לא יכולים להבין את מורכבותו

וככה הבנתי
נולד אלוהים
לפני 18 שנים. יום שישי, 16 בינואר 2009 בשעה 13:06
אנשים מאבדים דעתם
בצהרי היום
זה גורם לי לחלום
ערק נושק לוויסקי ונשפך
מהצד השני
היא ישבה , מתוקה
דומה לה כל כך
כה רחוקה
אז רציתי לגשת
לומר לה שלום
כה רציתי
והמשכתי לחלום
הסתכלתי
בתקווה נדושה
רחוק ככל האפשר
עד קצה הבר

אז נדדתי הביתה
מזמזם ברחוב
ופתאום
כבר
לא צהרי היום
אנשים מתחבאים
בקופסא יקרה
על ספה ירוקה
טלוויזיה גדולה
מול מסך המחשב
יושב האדם החושב
ונוגע בכל העולם
ובן רגע , לבד , הוא נרדם
ואני , קצת שונה , כמו כולם
לפני 18 שנים. יום חמישי, 15 בינואר 2009 בשעה 4:43
זה כבר לא עניין של צעקות או ויכוחים
האמת ,
אם אני אצלם את עצמי מהצד בכל השיחות האלה , אני יכול לתאר את המבט שלי כמלא פליאה.

קשה לי לראות את האנשים האלה, שעובדים כמוני ( חלקם ) , זזים כמוני , נושמים כמוני , בעלי אותו קוד מוסרי כמו שלי לפה ולשם כמובן...
קשה לי לראות את אותם האנשים
שיושבים מולי
ומסבירים לי
בעיניים נוצצות
מלאות השראה
מלאות תבונה ( שיקרית לחלוטין מבחינתי )
מלאות תשוקה
אותם אנשים מסבירים לי
שכל מה שקורה היום
כל הטוב שבעולם
כל הידע שבעולם
כל הרקוב והרע שבעולם
שכל זה התחיל , נוצר ונרקם
בגלל קומבינה של נחש מדבר על שני אנשים ערומים.
לפני 18 שנים. יום רביעי, 14 בינואר 2009 בשעה 18:04
בא לי דבר חדש
שיגיע מעליי
שלא אצטרך להתחפש
ליצורים נוחים
לפני 18 שנים. יום שבת, 10 בינואר 2009 בשעה 12:32
נער מעליך את כל הפחדים שמקורם בדעות קדומות כנועות רוח, אלה אשר נפשות רופסות כורעות לפניהם ברך בהכנעה.
הושב את התבונה על כיסאה לבטח , ופנה להכרעת הדין שלה בכל עובדה, בכל דעה.
אזור אומץ להטיל ספק אפילו בקיומו של אלוהים ; מפני שאם הוא קיים, ודאי יעריך מחווה של כבוד מצד התבונה הרבה יותר מאשר מחווה שמקורה בפחד מוכה סינוורים.

תומס ג'פרסון
לפני 18 שנים. יום שבת, 10 בינואר 2009 בשעה 9:55
אלוהים קיים בספרים
אלוהים הוא זרם מילים
אין איש עם זקן על כסא מורם
אין אל עוצמתי השולט על הים
נביאי שקר גרים בעירי
והבורות לבשה צהוב
בין החסד העליון
לשבת השמורה
אדם נולד רק לאהוב
לפני 18 שנים. יום שישי, 9 בינואר 2009 בשעה 18:49
להלן היחס

על כל 17000 צפיות תירשם לערך תגובה אחת.
לפני 18 שנים. יום שישי, 2 בינואר 2009 בשעה 4:47
יש קול של ילדות
אותי הוא סוחב
מסיכה על הבוקר
ואני
סימני התעוררות
ואני מתאהב
בדבר הראשון שראיתי

מעולם
לא היה קר יותר
אני גר בעולם
נעלם

יש קול של ילדות
סימנים של כאב
והיה לי שם צחוק קטן
המיטה החורקת
הצינור הדולף
כן ידעתי דברים קצת אחרת

מעולם
לא היה קר יותר
כשהגוף מתחלק
לשתיים
לעולם לא
אנחנו לא נוותר
והגוף
מסתדר בינתיים

יש קול של ילדות
יללות של זאב
הירח מאיר את הלילה
הרחוב מסתדר
לעוד גשם שוטף
יש כאלה המאמינים בלמעלה

חסידים של
אהבה טהורה
נדחקים אל
הרווחים
הרצפה הסדוקה
השלולית הריקה
והריח של
מה שבפנים

מעולם
לא היה קר יותר
מתסבר
שזה רק החורף
והבוקר
אנו נתעורר
למקום שנודף
בראשית חזרה
לפני 18 שנים. יום שני, 29 בדצמבר 2008 בשעה 4:10
Something has to change.
Un-deniable dilemma.
Boredoms not a burden
Anyone should bear.

Constant over stimulation numbs me
But I wouldnt want you
Any other way.

Just, not enough.
I need more.
Nothing seems to satisfy.
I said, I dont want it.
I just need it.
To breathe, to feel, to know Im alive.

Finger deep within the borderline.
Show me that you love me and that we belong together.
Relax, turn around and take my hand.

I can help you change
Tired moments into pleasure.
Say the word and well be
Well upon our way.

Blend and balance
Pain and comfort
Deep within you
Till you will not want me any other way.

But, its not enough.
I need more.
Nothing seems to satisfy.
I said, I dont want it.
I just need it.
To breathe, to feel, to know Im alive.

Knuckle deep inside the borderline.
This may hurt a little but its something youll get used to.
Relax. slip away.

Something kinda sad about
The way that things have come to be.
Desensitized to everything.
What became of subtlety?

How can it mean anything to me
If I really dont feel anything at all?

Ill keep digging till,
I feel something.

Elbow deep inside the borderline.
Show me that you love me and that we belong together.
Shoulder deep within the borderline.
Relax. turn around and take my hand.