שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 18 שנים. יום שבת, 27 בדצמבר 2008 בשעה 18:49
הייתי רוצה להרדם
מבלי לדעת כלום
בלי אפור
בלי הקור
ככה
שוכב על השלג...

הייתי רוצה להתעורר
אל תוך עולם אחר
עם רדיפות
אל תוך לילות
שוקעים
אנחנו

לא יכולתי
לטעום
את הטעם של
הירח המר
לא רציתי
לזכור
אותך בכלל

הייתי רוצה להתעורר
אל תוך עולם
כולו מקיף אותך
הייתי רוצה
להסתנוור
כל בוקר
את יורה עליי
קרני אור
בחלומות

הייתי רוצה להתמוטט
כדי שנקום ביחד
בלי כל המילים
המתקבצות לפחד
הייתי רוצה להתעורר
כדי שננשום את אותו
השקט
לפני 18 שנים. יום שבת, 27 בדצמבר 2008 בשעה 7:34
אני מתכסה שקר
מתכסה כי אפשר
וכך המציאות נודדת
ואיפה
איפה היא השמש?

בניתי לי אלף ארמונות
הרים וענני נוצות
הייתה מלכות
כולה כוסתה בשלג
ואיפה
איפה את השמש?

ימים נוזלים לים
המשמעות נספגת עם היין
החתיכות איבדו את מקומן
יצאתי לחפש בינתיים
ואיפה
איפה היא השמש?

ישבתי לי על קצה הגל
המתמוסס אל השמיים
וכשהחושך יחלוף
נחייך כשנפקח עיניים
ואיפה
איפה הייתה השמש...
כל הזמן הזה.
לפני 18 שנים. יום שישי, 26 בדצמבר 2008 בשעה 19:13
מה זה שמתחבא
לי בין העיניים
זה הייאוש שמתחפש
לתקווה לבנה

יש בנאדם
בקצה הרחוב
לעולם
לא
שאלתי לשלומו
יש בנאדם
בקצה הרחוב
ומיד הוא
נעלם

מה זה שמסתתר
מאחורי העיניים
מבוכה
הקלה
או סתם
אי רצון להיות
מה זה שמסתתר
מאחורי העיניים
זו השתיקה
שזורחת
כל בוקר

יש בנאדם
בקצה הרחוב
אולי הוא מלאך
נופל
בא לספר על גן עדן
יש בנאדם
בקצה הרחוב
אולי הוא מלאך
שואל
למה הוא כאן בעצם.
לפני 18 שנים. יום שישי, 26 בדצמבר 2008 בשעה 4:42
אתה שותק
ואז מחליף צבע
כל הלבן הופך אדום
"אתה לא מפחד"
אתה רועד!

אין אור בערפל
השטן עליך מסתכל
אין עור בערפל
עוד קו חיים שמתקפל
אין אור בערפל
השטן עליך מסתכל
"אין אור?", אתה שואל.

האם זה יומך האחרון?
כל העולם מולך נוזל
"האם אני חולם ?"
אתה לא ישן

אין אור בערפל
עוד שד רודף ומסתתר
"אין אור" , אמר הצל
תשקע איתי ונסתדר
אין אור בערפל
היכן הקצה אתה שואל
אין אור , אתה הצל
צולל
צולל
לפני 18 שנים. יום חמישי, 25 בדצמבר 2008 בשעה 16:53
הושמדה
הוכחדה
קערה שלמה של מרק!
ולא סתם מרק
מרק בצל!!!
ועכשיו מה?
אין טלויזיה לרבוץ מולה 😒

אני מניח ש ... אקרא ספר.
לפני 18 שנים. יום חמישי, 25 בדצמבר 2008 בשעה 4:53
אותו חלום של ליל אמש
מכה בי כל בוקר
וכשאני מתעורר
כל העולם מסתדר
הצעקה נחלשת
התמונה מתבהרת
בשביל לא לראות יותר
לא צריך להתעוור

עוד יום של גשם

עכשיו אני שוכב בחוף
סופר כפות רגליים
זה הרבה יותר נוח
מלספור זוגות עיניים
המציאות מתערבלת
רצפת הבטון מתקרבת
וכשהבטן מתהפכת
אני זוחל אל הסדק

עוד יום של גשם
לפני 18 שנים. יום ראשון, 21 בדצמבר 2008 בשעה 8:49
שישי בערב
החשפניות נמרחות על כל יושבי החדר
סקס אלכוהול ורוקנרול ... וקצת סמים כמובן ( אני לא לקחתי ).
עוד חבר נכנס למעגל
גם זה צריך לקרות אני מניח.
אחרי ארוחת בוקר בשבת
ג'קוזי
קצת פלייסטיישן 2 ( ותואר השחקן הכי טוב בעולם ... )
עוד קצת ג'קוזי , שמפניה , נשנוש קל.
פשששש כבר 5 בערב.
יוצאים לדרך.
עוזבים את העיר הגדולה וחוזרים לראשון לציון שלנו.
בית , מקלחת , כלים , שירותים , שיגרה.
יוצאים לשתות , שבת בערב , יש כדורגל.
ספרתי , בערך , 770 מ"ל של JACK DANIELS.
אני הולך הביתה , בערך , לא יודע איך , אבל הולך.
סיבוב של המפתח - שכחתי אור דולק (?) , האומנם!?
החדר מבולגן.
אין טלוויזיה ( שאני עדיין משלם עליה !!! )
אין פנקס ש'קים.
אין כסף מזומן שהחבאתי ( לא מספיק טוב מסתבר )
4 בבוקר
2 שוטרים בבית
1 גבר שיכור מת.
לקום היום בבוקר עם שיר חדש בלב
אם אני מוצא את הפורץ הזה... היכונו לחוק דרומי 2
לפני 18 שנים. יום חמישי, 18 בדצמבר 2008 בשעה 4:38
העור הרטוב
החיוך המתחמק
למצוא עוד קרן של אור
בחלל המצטמק
יש כאן שקט עמוק
באמצע שום מקום
למצוא עוד קרן של אור
לחלום

תנו לי שמש קטנה מעליי
הצל שלי , ירגיש חי
תנו לי שמש קטנה מעליי
והבדידות תימס בשקט
לפני 18 שנים. יום שבת, 13 בדצמבר 2008 בשעה 21:08
תמיד אפשר למצוא סיבות לאופטימיות...
לא?

אז הנה כמה:
אולמרט הולך , לא יכול להיות יותר גרוע מזה.
יש מיתון אבל יש לי עבודה.
אני מרויח שכר לא רע שזה גם חשוב.
יש לי רכב שעדיין מניע בבוקר.
יש לי פרוייקט חדש - למצוא גור פקינז ולקרוא לו דייגו.
יש לי את אותם חברים טובים מגיל 0.
יש לי אמא כפרה עליה שחוגגת מחר 48 - פנתרה האישה הזו.
יש לי אח גאון קטן.
יש לי אבא ... יש לי אבא 😄 סתם , כפרה גם עליו.

בקיצור...
כוסות חצי מלאות תמיד אפשר למצוא - גם אחרי שמפסידים בסופר קלאסיקו.
לפני 18 שנים. יום שבת, 13 בדצמבר 2008 בשעה 10:34
מתכוננים
ואז הזמן עוצר
יותר מדי חשמל סטטי באוויר
שמבקש יותר קרוב
ההכרה מזדקרת
לגבהים חדשים
בטלוויזיה
הרבה יותר קל לאהוב
את אמרת לי ש...
יש משמעות נסתרת
לכל דלת אשר
לא השכלנו לפתוח
לא אמרת לי ש...
רצית קצת אחרת
יכולתי רק להתבונן
בחוסר רצונך לברוח
והפצע
ימשיך לדמם
במשך דורות
אולי עד סוף הימים
זו פיסת היסטוריה
הכתובה בכאב
ומחר את תיוולדי שוב
עם אותה אבן בפנים