RIDE THE SPIRAL

הבוקר הפציע
הייישר מין הרקיע
עד כמה מותר לך לכאוב?
האם לא רואים נהר דם ברחוב ?
הרי , את לא מדברת
את אלוהים את סוחבת
על גבך , בראשך ...
איך זה שהוא חסר משקל?
וממולו את שותקת
ושוב אליי מחייכת
רציתי להיות איתך
חופשי בחלל.

כנראה שהוא נמצא בפרטים הקטנים
אותן נקודות קטנות שנראות כה לא רלוונטיות אם לא באמת מתעמקים
הסתכלתי על עצמי שוב דרך אותה המראה
ולא ראיתי שזה אדם אחר.
יש עייפות
ויש גם פחד
יש חרטות
יש צלקות
ויש תקווה
שממשיכה לקחת
אותי עוד צעד קטן
צעד שיכול להמשך גם עד קץ הזמן.
יש רגעים בהם קשה לנשום...

את כל המגדלים אשר בניתי סחף גל גדול , נותרתי לעמוד מול מישור...

ריק פה עכשיו...

אפילו קר אז אי אפשר לומר
שחם לי

האוויר נכנס לבפנים
ממלא את כל אשר רוקנתי
תפילות שירים ותחנונים
מילים שאף פעם לא כתבתי

ובעיניים עצומות
נדמה כי השקט מצטייר
אל תוך הפינות החשוכות
שבטיפשותי הזנחתי

ראה את האפור המתפרק
את המודחק המשתוקק
לרגעים של אמת
בתוך הפחד הרוטט
ראה כוכבים מתמוססים
אל תוך אינסוף נוזלים בין הרווחים
אשר נוצרו בחלומי
ביני לבין הצל שלי

האוויר נכנס לבפנים
מרווח קצת מקום
בין האדמה לבין האבן
מותר לחלום

בסופו של יום כזה
בהתחלתו של לילה שכזה
הייתי רוצה גוף אחר
לישון איתו

ממקם את עצמי
מסתכל מצד
אין כאן אף אחד
נושם ושואף
את האוויר לבד
הזמן מתמשך
אך העור לא נמתח
הכוכב מזמן מת
אך אורו לא דעך

כשאת ממולי מתפתלת
אני לא זז
אני לא זז
כשגבך מתקרב אל הדלת
הזמן לא זז

זה קל
להתפתל
להתפלל
ולקלל
זה קל
להתמסטל
להתגלגל
למטה

מהמקום הזה
אין לאן לרדת
אלפי כסאות רמים
ולי אין היכן לשבת

בכל האפור הזה
זה קל
לדהות
לרצות
לתהות
ישועה באיזו צורה?

חרב שלופה
מלחמה ישנה
ומזג האוויר אינו משתנה

I wanna say i love you
but ill cry
i wanna say ill be there
if youll choose to fly
i wanna be
the tree
you need , to grow on

i wanna take you
far away
we will be clouds
at an open sky
i wanna see
a wing
spreading out
no one cant suffer
those chains

there is darkness
that swallows your light
i wanna see you
roam this land
with eyes wide open

אין ביכולתי לספור את כמות המדרגות
אלא רק לחוש את כיוון התנועה
בין השניים , השחור והלבן - מסתבר
יש אינספור סוגים של אי הבחנה.