שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 18 שנים. יום רביעי, 5 בנובמבר 2008 בשעה 4:47
העצלות מנהלת משא ומתן
אל תוך הלילה
המשמעות נדחקת עם טפטופו של הזמן
אל מול תשוקות חלולות
כרעתי

הקיצביות של הלב מתנגנת
שורקת מטה
מהדהדת בין קירות התודעה המתפוררת
מתוך תשוקות מודחקות
הגעתי

ועליי
לנוע קדימה
לאהוב ולתת אחרת
ועליי
לנוע , לבכות
להיבנות
לפרוץ אל תוך השמש
ולראות
את הצל שלי
משתרך מאחור
לפני 18 שנים. יום שני, 3 בנובמבר 2008 בשעה 20:51
יותר מתמיד
אני נקי
חרטות השארתי
חרוטות בחול
וכשיבוא הגל
לתבוע קיומו
כל האמת שלי
תצוף איתו
לפני 18 שנים. יום שבת, 18 באוקטובר 2008 בשעה 13:51
האינסוף מתקרב
אני מרגיש את זה בועט בפנים
בלילות הוא מזדחל על עורי
הקבעון שלי
יש מקום לטעויות
יש הצדקה לרגעים מתים
בלילות הוא קופא במקומו
הקבעון שלי

אני מתחיל בספירה לאחור
יש קוטביות בתפילה שלי
כחול אדום לבן ושחור
והגוף הפך שולי
מסתחרר בין המלא לבין הריק
מעבד ואז מאבד עצמי
זה אותו מבחן ששכחתי לזכור
המציין את מקומי

האינסוף מתקרב
אני מרגיש אותו בועט בפנים
כחול אדום לבן ושחור
האל שואל אותי
על שטן , על תחתית התהום
על פחדים , על רגעים מתים
עלי לזכור לא להסתכל לאחור
זה המבחן שלי
לפני 18 שנים. יום שני, 13 באוקטובר 2008 בשעה 4:43
אני מתקרב עם ראשי לאדמה
בעוד אלפי אנשים רוקדים
צבעים אחרים
אני מתאחד עם האבק
הופך להיות הריק
מעליי השמש - יורה חצים של תחייה
לוחשת לי באוזני הימנית
כאב תמיד יעציב
ואור תמיד יאיר
אתה כל מה שאני רוצה
זה כל מה שאני רוצה
הייתי שם בשבילך
אהיה שם בשבילך
לפני 18 שנים. יום ראשון, 12 באוקטובר 2008 בשעה 5:45
איש מוכר חלומות
מכר לי
אור אינסופי
נגיעות של אמת
הוא צחק ורקד
השאיר אותי מסוחרר
ונעלם בחלל
השאיר אותי מבולבל

איש מוכר חלומות
נתן לי
אהבה תהומית
ודקירות של כאב
הוא נפל ואז קם
השאיר אותי מדמם
אז הראה לי אותה
מקועקעת לי בלב

כן אומרים שהזמן הוא אינסופי
ואומרים שכאב הוא דלת
אם תפרש את החלום
תמצא את המחר
אם תשוט אל האופק
לא תדע עוד מדבר
כן אומרים שהזמן הוא אינסופי
נגיעות של אמת ונגמר
אם הגוף הוא הכלי
היכן אמצא את הנוזל
שימלא כך אותי
עד אחרית ימיי?

איש מוכר חלומות
אמר לי
"הירח נרדם , תתעורר
נגיעות של אמת
קרני השמש כאן
ההווה מתהווה
לעתיד לא מוכר"
לפני 18 שנים. יום שישי, 10 באוקטובר 2008 בשעה 4:39
אני מסתכל על עצמי
לראשונה
זו כנראה ההזדמנות האחרונה
לשמור על החלקיקים
שלא יתפרקו
שלא ירצו לקחת

כמו תייר בחלל
כמו דחליל מבולבל
נאבדתי לדקה ארוכה
ורציתי לצרוח
ורציתי לברוח
מכאן

אני מסתכל על עצמי
לראשונה
אין כלום במסגרת של התמונה
בבית המראות
מצאתי פינה יפה
של חושך

כמו חץ ללא מטרה
כמו הכוס השבורה
התפזרתי כשראיתי אותה
השתקפות אמיתית
התנגשות חזיתית
בכביש הראשי



אני מסתכל על עצמי
בפעם האחרונה
כל הסיפור הזה
נראה כמו אי של חוסר הבנה
עליו הייתי בודד
עכשיו אני הנודד
אשר בחר הוא
לשכוח
לפני 18 שנים. יום שני, 6 באוקטובר 2008 בשעה 5:41
אודה לה' כי טוב
וגלגלים ממשיכים להסתובב.
ריח מתגנב של אבק שריפה
נתלה קלות על הכרתי.
קיבתי מתהפכת
לשוני מגלגלת מילים חסרות טעם
זורקים את תשומת הלב מחלון הנשמה
נאחזים בכניעה בכל מה שהיה.
חום מוכר על קצה האף
מנגן על חולשתי
אודה לה' כי טוב
וגלגלים ממשיכים להסתובב.
לפני 18 שנים. יום שבת, 4 באוקטובר 2008 בשעה 18:37
אני לא יכול
להציל את זה
הדם נקרש
במערות גופי
ההסתכלות הפנימית
בלעה אותי
אני לא יכול
להציל את זה

לא מוכן להיות
האיש ברחוב

אני לא יכול
להציל את זה
גם מסיכות נקרעות
בסוף
באינסוף אמונה
נאחזתי
וציפורניי לאיטן נשברות

לא מוכן להיות
האיש ברחוב
כזה אחד
ששכח איך לאהוב
באין מראות
אין השתקפות
אין פרספקטיבה נכונה
לא מוכן
להבלע באדמה
לפני 18 שנים. יום שבת, 4 באוקטובר 2008 בשעה 11:40
לך תסביר שהפחד סוגר דלתות בקלות בלתי נסבלת
לך תסביר שהנראה הוא לא מה שנראה
לך תסביר על חלומות רציונליים
לך תסביר על הרגש התוהה
לך תסביר על עבר והווה
לך תסביר על עתיד מתקצר
לך תסביר על אדם שרוצה
לך תסביר על לפיד שבוער
לפני 18 שנים. יום שני, 29 בספטמבר 2008 בשעה 4:45
שנה עברית חדשה בפתח.
אם לא היו יומיים חופשה אף אחד לא היה שם לב בכלל שנגמרה השנה העברית.
טוב שנגמרה שנה.
טוב שבאה אחת חדשה במקומה.
נסע יומיים לצפון , נרקוד עד המוות , נשתה עד המוות , נצחק עד המוות , ונחזור מחודשים וחיים.
התחלתי לחשוב , ככה על קצה האונה השמאלית שלי , מה אני אשנה בשנה החדשה הזו.
אוו אוו , ויש הרבה דברים לעשות .
לחתוך מהשותף לדירה.
למצוא שותף/ה חדש/ה.
להביא כלב/ה משלי.
לקרוא לו דייגו!
לחזור למכון כושר שאני גם ככה משלם לו!!!
לחזור לכתוב במחברות ולא רק פה.
למצוא אהבה חדשה.
להמשיך לאהוב את עצמי.
להחיות את הקרובים אליי.
להתנתק מאלה המושכים אותי מטה.
למצוא מוסיקה חדשה , כזו שתקח אותי לספרה אחרת.
לחזור לצייר .
לשתות לשוכרה מקסימום פעם בשבוע.
להפסיק את המנוי החודשי בדומינוס פיצה.
לבשל!!!
להביא (לנוכח עצלנותי ) מנקה ...
לנסות לגרום לכך שכל יום ויום ירגיש כמו אתמול בלילה .

את חבריי מילדות , אני לומד להעריך כל יום מחדש.
הרבה אהבה.