RIDE THE SPIRAL

שתי אנשים וכלבה אחת.
מנסה לבחור את מי להאשים.
כלבה אחת שתי אנשים.
במת תאטרון ובריכת רחמים.

כלבה
שתי אנשים
זוג רגליים אחד יותר מדי
היא שורקת
כשהחיפושיות כך מנגנים
שתי יללות , עשרות מילים.

ויום חדש

חבל

שהזכרון שלי
קצר מאד.

לכתוב
תוך כדי
תנועה

הדינמיות
החדשה הזו
אנרציה
אנרגיה
מבטים חדשים
וריאות ירוקות ( מ' )

היקום
יכול
להכיל את
כולנו...

איש לא ראה זאת
זה לא ממקומי להסביר
את המשמעות
החבויה בפנים
קווים צהובים
זוהרים
מתפרשים לכל עבר
יוצרים רשת
פרושה
על העיגול המושלם הזה
החלל השחור שמסביב
מבטל
זמן ומקום
מותיר מקום
לשאיפה אחת כנה
הרשת מתפרשת
מתרחבת
יוצרת מיליוני תאים
ריבועים
שווי ערך
אני מוצא את העיניים שלי נמשכות
אור אחיד אל תוך הריבוע
שם
בין 4 גבולות
אני טועם
חש
מריח
שומע
רואה
איך שהכל מסתובב
אל האינסוף
הרשת נפתחת
אלף אורות משתחררים
לובשים צורות אנושיות
רוקדות
ללא הפסקה
ללא הבחנה
אני מרגיש אותו זז לי בגוף
אני מרגיש אותו זז לי בגוף
אני מרגיש אותו זז לי בגוף
פוקח עיניים
תודה
חיוך

הכיתוב על הקיר
עקום מתמיד
ברגע של ברכה
חוסר הרמוניה
משתקפת כהרמוניה
אסדר את ה-א' ב' כראות עיניי
ומין הכאוס יתרומם
עולם

ניתנה לי האפשרות
לאחוז ביופי
ניתנה לי האפשרות
לראות
איך החלקים מתהווים לצורה
מושלמת
שונה מכל מה שהכרתי
ניתנה לי האפשרות
לקבל את האוויר
במתנה
את כתר התיל
לרגע הסרתי
הכאב מסתבר
הוא חלק מהחוויה
את המקום החשוך
בין רגע הארתי
בין אדם ליקום
נקודות השקפה

זה משחק של הדים
התקבלה הרוח החדשה
זה משחק של הדים

אני אנסה את הכל
בכדי שזה יצליח
זה משחק של הדים
זה העולם ואתה

ומעל תהומות
ומעל מים גועשים
ריחפתי
וחציתי אדמה יבשה
ולפחד מקום
אין
כי תקווה נעוצה בי
ושאיפות מיחד
ואלים בשמים
אינם הם
אלא
אחד

תודה כי אני שומע
תודה כי אני רואה
תודה כי אני יכול לגעת
תודה כי אני יכול לטעום
תודה כי אני יכול לרוץ
לקפוץ
לשיר ולזייף
תודה כי אני יכול לצייר
לכתוב
לחלום
לדבר
תודה על האהבה שיש בי
תודה על כל הסבלנות
תודה על הכפרה הקטנה הזו
שגורמת לי לחייך כל יום מחדש
תודה על היקום המוזר הזה
שממשיך להשליך לי אלף רמזים
תודה
לאמא לאבא ולאח קטן
תודה לסבא סבתא ואחרים
תודה לחברים שנסחבים איתי
תודה לאלה שמבינים וגם שלא
תודה לצבע
לדת
לגזע
תודה ל-שונה , ל-דומה ולכל.

מחשבה בוראת מציאות קיימת