לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 1:34
תודה כי אני שומע
תודה כי אני רואה
תודה כי אני יכול לגעת
תודה כי אני יכול לטעום
תודה כי אני יכול לרוץ
לקפוץ
לשיר ולזייף
תודה כי אני יכול לצייר
לכתוב
לחלום
לדבר
תודה על האהבה שיש בי
תודה על כל הסבלנות
תודה על הכפרה הקטנה הזו
שגורמת לי לחייך כל יום מחדש
תודה על היקום המוזר הזה
שממשיך להשליך לי אלף רמזים
תודה
לאמא לאבא ולאח קטן
תודה לסבא סבתא ואחרים
תודה לחברים שנסחבים איתי
תודה לאלה שמבינים וגם שלא
תודה לצבע
לדת
לגזע
תודה ל-שונה , ל-דומה ולכל.
מחשבה בוראת מציאות קיימת
