סינטתיות מגנה עליי
על כל חלקי הצנועים
עיניים קשורות בתכריכים
עפעפיים מתקרבים ומתרחקים
ירח זורק על החדר
קרן פשוטה , אור לבן מחלחל
לא נותן לישון , לא נותן לי מנוח
המשאבה מפמפמת , אנרגיות זולל
ועל קו האופק
הוא באומץ נלחם
עם יצורים קדמונים
שאוגרים בתוכם
זכרונות , חלקים ממשוואה אין סופית
שקרים , שיולידו עצמם מחדש
שקים של סימפטיה מושלכים לבאר
לשנייה הם צפים , משמרים רגש נדרש
עונת הציד החלה
ארנבות
בנות יענה
מתרוצצות בין שיחים
ומולם חבורה
של גברים , ציידים
הנה מחול מיוחד
ומשגל משודרג
רבבות אנשים
בעלי חיים בעלי בחירה
בפינת הליטוף היא
יושבת בשקט
מחכה לכף יד
שתבלע בפרוותה
הוא פחד
ושלח קדימה רק אצבע
כהרגלה נלחצה
וכרתה היא אותה
...
אין לי כוח להמשיך, אני מנקר אל מול המסך
לעזאזל המקום הזה , ממש כמו התמכרות קשה
רק שאין צורך להתבחבא
ההפך
פתאום אתה רוצה שכולם יראו אותך
לפני 19 שנים. 15 בספטמבר 2005 בשעה 2:26
