לפני 19 שנים. 3 באוקטובר 2005 בשעה 22:28
הנמלים שוב החליטו
להסתדר בשורות
בשקט הן מהלכות
ממרפקי עד כף היד
ואת כף ידי השנייה
הפכתי למנוף
אשר מרים אותם אחת אחת מגופי
ולהטביע אותן
בכוס מרה של אלכוהול
להטביע אותן
בכוס מרה של תמהון
להפסיק את הגירוד האין סופי
להבין מדוע הן מתעקשות לגור בתוך גופי
הן לא מרפות
כמו מנת עצב
שבורידים מוצאת את משכנה לנצח
הן מטיילות
על הר הלחי
ונשטפות הן לאיטן עם עוד דמעה
ואף פעם לא אהבתי נמלים
אף פעם לא אהבתי יצורים כ"כ קטנים
כי הם מופיעים לפתע בפינות
והחדר נראה כ"כ קטן פתאום
הם יכולים להתעופף ואז לנחות
ליד אוזני
לזחול אל תוך מוחי
להשתלט
ולהמשיך הלאה