אפשרויות נגלות לפניי
מסכים מרצדים של עתיד אפשרי
ונותר לי רק לבחור
נותר לי , רק לבחור
הצטיידתי במילים ומשפטים
לא תתפסו אותי לא מוכן
אעמוד על משמרי
אקריב גם את גופי
אערוף ראשים , פרצופים מבויישים
לפעמים השנאה מתגברת
כשכולם מסביב מנסים אל מוחי
לחלחל מסרים אלקטרוניים...
הרוצח מתעורר לפני השחר , לראשונה , הוא הצליח לשנות את קו המחשבה שלי . יכול להיות שבזמן אחר הייתי מתעלם מכל זה אבל כרגע , יש בי רצון עז , עז מאד , לצאת החוצה ולפרק .
להוציא החוצה
אגרסיות
רגרסיות
מיניות עצורה
מחשבות מנותקות
לפרק
קשרים בחבל ההסטוריה
למחוק מס'
להשמיד כל מכשיר אלקטרוני
להתקע
על חוף ים
לגווע ברעב
לגסוס באיטיות
להרגיש איך העור מצטמק
ולשבת למעלה , לצחוק על עצמי
כי אין דבר משחרר יותר מהומור עצמי לא?
ומוות זה דבר מצחיק לא ? - לא!
או שכן
כי לך תדע מה יהיה אחרי זה , אם יהיה בכלל ז"א
תאוריות על גבי תאוריות
ואם התאוריות נכונות אז
הרוצחים שלנו מקבלים 70 בתולות
מה שלא נכון מן הסתם
אבל אם כן , אני מקווה / אני יודע שהן מכוערות תחת !!!
בתולות בנות 70
מכוערות תחת !!!
אני לא שונא ערבים , אני שונא את האוייב שהוא במקרה ערבי
ומקודם בסוכה , נכנסנו לשיחה על פוליטיקה
גילינו את אמריקה ... כולם מושחתים בלה בלה בלה ... אז במי לבחור ?!
אני לא יודע .
מה זה משנה כבר ?
עם כל הרחמים העצמיים שאני שופך היום , אני צריך לעצור לרגע ולרחם על המדינה הזו . המדינה שלי , שאותה אני אוהב מאותה סיבה שאני אוהב את אמא . היא שלי , היחידה , ולא תהיה אחרת. ( אמא אל תדאגי ... אני אוהב אותך מעוד הרבה סיבות).
וגם אותך אבא, ואח קטן
וקוראים יקרים שגורמים לי להסמיק כל פעם מחדש.
אוהב את כולם
קיטשי אבל נכון
אוהב את כולם
מתי כולם יאהבו את כולם ? מתי ....?
לפני 18 שנים. 17 באוקטובר 2005 בשעה 23:57
