אז את רוצה לדעת מה באמת עובר עליי ?
את רוצה לדעת איך אני באמת מרגיש ?
את באמת רוצה לדעת כמה כפות רגליים דרכו עלי ?!
את באמת רוצה לדעת איך זה להיות אני?
את יכולה להבין מהי הרגשת הפחד לא מעל טבעי אלא מבני אדם ?
את רוצה לדעת למה לוקח לי 3 שעות עד שאני נרדם ?
אם אספר לך , מה תוכלי לעשות חוץ מלחבק ...
את באמת רוצה להשאר הלילה ? את לא רוצה . את זה אני רוצה.
את באמת רוצה להיות שלי לנצח ? את בכלל לא חשבת על זה.
את לא רוצה שאוריד את חולצתי ולחזות בעורי המצולק.
את לא רוצה לטייל בגני נפשי שם העצים נרקבו , על ענפיהם שלדי הציפורים.
את רוצה שאפסיק לשקוע בעצמי
ובכן יקירתי זו בקשה לא הגיונית
אולם בעולם שלי יש אהבה לכולם
אך לפני הכל יש אני אני אני
ומה שאני רוצה לשמוע
ומה שאני רוצה לקבל
וממה שאני מפחד עד מוות
וכמה שאני סובל
ובעולם שלי יש עמקים של רפש
ובעולם שלי יש ענני צואה
ובעולם שלי לא כיף לצאת לנופש
בעולם שלי מפלצות אוחזות במלאכי התקווה
אז את באמת רוצה להיות איתי בחדר ?
את באמת רוצה שנטייל יחדיו ?
את באמת רוצה לטבול ביחד באוקיינוס?
בעולם שלי אין אוקיינוסים , יש רק ביצה
לפני 19 שנים. 19 באוקטובר 2005 בשעה 16:31