צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 18 שנים. 2 בפברואר 2006 בשעה 4:17

לו יכולתי

הייתי רוקם לך סדינים של משי בצבע אדום
כדי שתוכלי בשקט לחלום
על זרמים פנימיים
על חשמל בוורידים
על כאב שיכנס כל כך עמוק
על טיפה של דם
על עקצוץ כזה מתוק

לו יכולתי

הייתי מצייר לך
הייתי מחבר מילים לכדי תמונות
הייתי מפשיט אותך במעלה הזרם
של מעיין גועש , מרוחק , נסתר

לו יכולתי
הייתי מחכה לך
גורם לך להתאהב בשייכות שלך אליי
את החוטים שסביב ידייך הייתי משחרר
שתרקדי מולי
תסנוורי עיניי

לו יכולתי
הייתי מתמסר לך
הייתי מחכה בשקט בפינה
ואז סוחף אותך מעבר לאותם ימים שחורים
של בלבול וחרדה
של תמונה לא משתנה.


עוצם עיניים
לפי החוש אצבעותיי נמרחות על המקלדת
יש בנאדם שם ברחוב
שהחלים , יכול סוף סוף ללכת
מתחיל לרוץ
מתחיל לרוץ
הוא רץ אל***

kitiara - נכנסת לכאן רק בשביל לקרוא אותך...

מה אומר, חשבתי שאני רוצה, אך לא יכולה (או איך שלא תרצה ) אבל זה מושך אותי...

שיר אהבה משגע, כמו כל השירים שלך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י