לפני 18 שנים. 2 בפברואר 2006 בשעה 12:54
אותה פינת רחוב
אותה פינה ימנית עליונה
על אותו המסך האפור
חשבתי שיהיה לי הרבה יותר קל
לשבור
כן זו אותה התמונה
אותה מכונה משומנת
רוצחת בלב קר
איך זה שהפכת אותי לזר?
איך זה שתמיד אני זה שישלם
מחיר כל כך יקר ?
עוד רגע קט
והכל ייעלם
דמעה מתרסקת על אנחה חרישית
ובשנייה הזו
את אמורה
להכנס אל תוך החדר
להתכנס אל תוך חלום פרטי שלי
כן אני מודה
אני שוב בוכה
לא מתרסק
חשבתי שיהיה לי הרבה יותר קל
להתחמק
ושוב אני מדדה
על רגל עץ אחת
עם שפתיים תותבות ולב מפלסטיק
ואיתך זה לא יכאב
איתך זה מתרפא
איתך הם מתאחים
שבריי אותו הלב אשר רמסתי
עוד רגע קט
איך הכל משתנה
דמעה מרחפת על אנחה חרישית
מודה, רוצה לבכות איתך
רוצה לבכות אותך
ובשנייה הזו
שלי . שלי .
אל תבקש
הם יבואו לבד
אל תבקש