לפני 18 שנים. 18 בפברואר 2006 בשעה 1:02
היום בבוקר כתבתי
על כך שאין על מה לכתוב
רציתי לעזוב הכל וקמתי
חבל שאין לי שום איבר
שיכאב פתאום אם אקום ואעזוב
היום בבוקר שוב השתכרתי
דמיינתי איך אני נוגס ברוך
בפטמתה של כל אישה
חבל שברחוב אין דף ומכחול
חבל שאני לא יכול לצייר אותה.
היום בבוקר התאבדתי
זה היה פשוט מדי
שום קלף לא נשלף מהשרוול
והחיוך נשאר נעול
והמסלול אותו מסלול
היום בערב התאהבתי
זה לא דבר שחשוב לי לציין
אולי כי היא אובייקט שאזיין
ותחת אור ירח החשיכה כה מנחמת
ועם אור ראשון של שמש את בשקט נעלמת
למחרת בבוקר התעוררתי
העננים שממולי פרשו כנפיים למקום אחר
ואני לא רוצה להשאר
הלב שלי צועק למקום אחר
מקום עם בית אדום וגינה ירוקה.
