לפני 18 שנים. 18 בפברואר 2006 בשעה 14:04
המילים האחרונות הללו
נשטפות אל חוף החרטה
האם זה כל מה שנשאר לנו?
גופות מיובשות של רגעים של תשוקה
הרגעים האחרונים האלו
אל מול עינייך נזלתי כמו החול בשעון
ואת התהפנטת , הערצת לך בחסד
כל יללה צווחנית שהתגלגלה לי על הלשון
ואחרי הכל
כל מה שנשאר ממך
זה זונה בצבע זהב
וכל מי שאי פעם אהב
כבר לא יוכל למחוק אותך
הנשיקה האחרונה הזו
כמו נער מתבגר, את השפתיים מסרב לשטוף
כל מה שנשאר זה הזכרון ההוא
ואת מתעקשת - כנפיים לפרוש , תקוות כך לשרוף.
המילים האחרונות הללו
עם הזמן , המים ישחקו כל מה שנחקק באבן
וכל מה שנשאר ממך
לילות לבנים וציורים של ענן
וזה כואב
כל מה שנשאר ממך
זונה בצבע שחור
אאלץ את עצמי לזכור
להביט תמיד בתמרורי האזהרה