לפני 18 שנים. 12 באפריל 2006 בשעה 23:18
רגע לפני הנסיקה ...
אני חושב על תחושת הסיפוק.
על תחושת הנצחון.
על שרידי כוס הזכוכית שעל רצפת הפרקט.
נזכר איך הנוזל הכתום נוצץ באור השמש.
כן זו הייתה מלחמה עיקשת בצהרי היום
הלוואי וכולם יכלו לעצור הכל ולראות
איך עמדתי עם חזה נפוח
מיוזע אך כה גאה
ולמרות שמההתחלה ידעתי שהמין שלי לא בנוי לזה
ששום גבר לא רוצה להתמודד עם זה
התמודדתי
נילחמתי
ניצחתי...
אנחה של שחרור ורפיון.
אוי כמה שזה קשה להכניס את שמיכת הפוך אל הציפית שלה ...
