לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 0:27
אנושי
אני
כמו כל הבריות
כמו כל אדם
ואכן
אנושי
אנוכי
תריסר כיסאות
תריסר אנשים
תשאלו כל אחד
הם יגידו
שהוא אנושי
אולי אפילו קצת מיוחד
חיוכים
מבטים
גיחוכים
בסוף לילה
לבד
מצעים עתיקים
משדרים התנשאות
לא רוצים להתחלף
לא רוצים הם למות
חייהם בידיי
וידיי חלשות
והאם העיוור מאושר
שאין לו צורך לראות
בציור מתפורר
לחלקיקים חסרי מהות
כל זה בלתי נסבל
חוסר משמעות