הוא השתכר אתמול.
שאלתי אותו למה, והוא אמר כי בא לו. כי הוא לא עשה את זה הרבה זמן.
בטח.
סתם ככה החלטת לשתות כמויות ואז להתקשר אלי.
מתחילת השיחה, זה היה ברור.
מה אני הולכת לעשות בנידון אני עוד לא יודעת.
השיחות השתויות של אמצע הלילה.
שאומרים בהם דברים שאין לך את היכולת לומר כרגיל.
אבל זה לא מספיק.
אומר לי כל מני דברים שמרגיש,
שקרו,
שחשב שאני רוצה לשמוע.
וזה חשוב. (לפחות החלק המרגיש).
זה שחלק מהדברים שהוא אמר פשוט גרמו לי לרצות לבכות,
זה כבר משהו אחר.
כאילו הוא אומר דברים בשביל שאני אוהב אותם.
כאלה שרק גורמים לי לרצות לברוח.
אמר כמה שהוא צריך אותי, ומתגעגע.
אחרי יומיים. מתגעגע. ברמות.
ולא הגעתי.
והוא חיכה.
אמרתי לו שלא אגיע.
והוא בכול זאת חשב שאגיע.
שמעתי את זה בשיחה שלפני,
והבהרתי.
באמת שהבהרתי לו,
שאני לא מגיעה.
הוא חיכה.
קיווה.
ציפה. בהחלט ציפה.
והוא שאל אותי מה יותר חשוב לי,
הלימודים או הוא.
למה?
למה לעזעזל לשאול משהו כזה?
הוא ידע שהוא יפגע מזה.
וכ"כ קיווה שלא.
זה לא צריך להיות ככה.
אני לא רוצה להכאיב,
ואני לא רוצה שיכאיבו לי.
אני כ"כ משתדלת לעשות הכל.
להתראות כמה שאפשר.
למה זה לא מספיק?
זה לשאול אותי, מה יותר חשוב לי..
אני או הוא.
זהו, אנחנו כבר מבוגרים.
מה שאנחנו עושים עכשיו,
ישאר וישפיע על המשך חיינו.
ולמה אני יותר חשובה לו מהלימודים?
למה שיאמר דבר כזה?
וכל זה עוד לפני שביקש וחזר וביקש שאגיע.
אליו. באחת בלילה.
עם יום לימודים מחר ושיעורי בית שלא סיימתי.
אתה חשוב לי.
כן. תבחון אותי.
תראה שאני מוכנה לבוא, לעזוב הכל, ולהגיע אליך.
למה לא.
כן, אני אגיע ואנחנו רק נלך לישון.
פעם אחרונה שאני מאמינה למשפט הזה.
בחיי.
אז מה עושה בחור...
שיכור, חרמן, שחברה שלו (שחברה באתר זה) מגיעה באמצע הלילה?
אם ניחשתם מבקש ממנה לשלוט בו, קלעתם בול.
אם לא, באסה, נסו שוב (עכשיו עם התשובה P: ).
ובתור אחת שהיא 98% נשלטת ו2% בלתי מזוהה (כיחכוך קל),
נתתי לו את מה שהוא ביקש.
לזכור וליישם להבא.
רשמים:
1. אין להכנעה לשליטה מלמטה (פרצוף מבוייש)- להשאיר אותו עם זין עומד וביצים קשורות.
2. לבוא מצויידת בפנטזיה P: (ספציפית עם כמה שיותר גרפיקה {מוחית})
3. אין להכנע לשליטה מלמטה!
4. עדכון הבחור שדמיון זה סקסי ביותר.
סוףסוף אני מבינה כמה זה מחרמן/מתסכל שאומרים "מה שאת רוצה", אחרי שאת שואלת,
מה יעשה לו טוב. (יאמי).
5. לבוא מצויידת בגומיות, אטבי כביסה, צ'ופסטיקס, נוצות, ואולי גם קצת אזיקים.
6. ללמוד/לתרגל קשירות.
7. לחבר את החבל למיטה סוףסוף.
8. לזכור את הכואב ולא לשחרר בקפיצה. ללקק ולנשק אחרי. ובזמן. ולפני. אניוויז 😱 .
9. לשאול אותו אם טוב לו(בצורה ההיא), ועוד פעם לשמוע אותו חוזר על עצמו ככה. (אווו)
10. ואין כזה סוף. מה זה החוסר בקשתיות הזה? (יעני- אין להכנע לשליטה מלמטה).
והוא שוב קרא לי כלבה צפונבונית.
בטח שהוא חשב שאני לא אגיד כלום, וכלום לא יקרה.
לגמרי.
פעם שניה שהוא עושה את זה. והפעם התגובה תהיה יותר נבזית.
נראה מה הוא יגיד על המגפיים שלי כשאני באה ככה לשבת עם החברים שלו.
מגפי שרלילות עלק.
שיסבול.
אז כן, הסקס היה טוב.
הבחור הביע רגשות (שיכור, שזה לא ממש פלוס).
אבל.
הוא משחק ואני נותנת לו.
זה מפסיק והיום.
זה היה חמוד, וזה כבר לא.
לא מקובלות עלי יותר המניפולציות שהוא חושב שאני לא מרגישה בהן.
נגמר.
לפני 17 שנים. 3 בדצמבר 2006 בשעה 15:15