|
|
|
יום ראשון. עשר בערב בערך. ארוחת חג.
גור קטן מצטרפת לקינוח.
מחבקת את אמא ואבא שלי. מחליפה ברכות עם אחי וגיסתי.
מסבירה שכן המתנות לחג זה רעיון שלה.
יום ראשון. אחרי ארוחת החג. בבית. שתים עשרה וחצי בערך.
גור קטן ערומה. על הרצפה. מלקקת לי את החור של התחת ומתחננת לזין שלי.
"בבקשה דום שלי. אני מתחננת."
מגיע לך את הזין שלי כלבה קטנה?
"לא דום שלי. לא מגיע לי. רק אם אתה מחליט שכן."
כלבה טובה שלי.
זוגיות בריאה :)
אני אוהב את המשפט הזה.
הוא כאילו מתריס.אבל זה רק למי שלא מבין או לא יודע להקשיב.
זה משפט טוב. חשוב.
היא בעצם אומרת לי תראה לי.
תראה לי מה אתה רוצה. מה אתה יכול.
תיקח אותי יותר רחוק.
יותר קשוח.
יותר מכאיב.
יותר משפיל.
לצערי בדרך כלל אני שומע אותו מבת הזוג שלי רק פעם אחת. :)
בסך הכל אני באמת בן אדם טוב.
בן זוג טוב, חבר טוב, שותף טוב וגם דום טוב.
אני לא עושה דווקא, אין לי משחקי כוחות, הכוונות שלי תמיד טובות, אני לא מונע מאגו.
יש לי עיניים טובות :)
אבל לפעמים... מידי פעם...
באמת שזה לא קורה הרבה....
אני חייב להודות שאני באמת פשוט רשע מרושע.
רע מהיסוד. חסר מצפון. חסר עכבות. סדיסט.
זה הרבה פעמים מפתיע את הבנות זוג שלי.
זה לא מסתדר להן. כמה מהר אני יכול להשתנות. כמה מנותק אני יכול להיות. כמה אני רע. כמה רחוק זה הולך. כמה אני סדיסט.
להיות אמיתי אני מאוד נהנה מזה.
גם מלהיות רע, זה ברור, אבל לא פחות מההפתעה שלהן כשזה קורה.
אמרו לי פעם שזה משהו שמפחיד בי. השינוי הזה. שאי אפשר לדעת מתי זה יקרה.
אז התשובה שלי הייתה ונשארה שקצת פחד במערכת יחסים זה דבר טוב :)
זמן זה משאב חשוב. הכי חשוב.
וההחלטה למי אנחנו בוחרים לתת זמן שלנו זו החלטה סופר משמעותית באיכות החיים שלנו.
ואחרון - אני לא אוהב לבזבז זמן. לא של אחרים ובטח לא את שלי.
אז חשבתי לשתף כמה סמנים מקדימים, לפחות בעבודה שמעידים כנראה שהזמן שלנו הולך להיות מבוזבז:
אנשים שלא מכירים אותי אבל צריכים ממני משהוא דחוף בהול, הרגע , עכשיו. סביר שאם הגעת למקום הזה משאתה צריך משהו ככ דחוף אולי עדיף רגע לעצור ולהתנהל קצת אחרת ופחות להטריף אותי.
אנשים שבפגישה או בשיחה הראשונה איתם מרגישים צורך לשתף כמה הם כבר עשו וכמה הם מוצלחים. אח יקר, אם היית ככ גדול ומוצלח לא היית צריך לספר את זה ארבעים דקות ולבזבז את הזמן שלך ושלי. היית יודע שמה שמדבר זה תוצאות והתנהלות.
אנשים שאחרי שיחה או פגישת עבודה לא מוציאים סיכום או קובעים מעקב או משימות או פגישת המשך. רוב הסיכויים שהנושא יתמסמס עד ששוב תהיה בעיה או דיון וגם אז סביר ששוב יהיה רק דיבורים בלי התקדמות.
טוב עליתם עליי.
בעצם זה לא רק בעבודה :)
רק להבהיר לפחות מוכשרים -
מה שאני מתאר למטה הם רגעים שמגיעים בהסכמה ברורה בעולם הזה שלנו.
אין שום קשר בינם לבין כפייה בכח בחוסר הסכמה וכל דבר אחר שהוא ברמה של אלימות מינית ופשע.
אז כן - זה אחד הדברים שעדיין ממש מרגשים בשבילי.
גם היום אחרי הרבה הרבה זמן.
החלק הזה של לקחת בכח.
בלי לשאול. בלי לדבר. בלי להתחשב.
וכן, התנגדות עושה את זה רק יותר כיף. הרבה יותר כיף.
להחזיק אותה חזק. לסובב. לקשור. להשתמש. להכריח.
לקחת אותה בכח.
בפעמים הראשונות זה היה לי מבהיל. אפילו מפחיד.
יש משהו ברגעים הראשונים האלה שהגבולות מטושטשים. בין מותר לאסור.בין נורמטיבי וחייתי. בין כיף סקסי לאלימות.
מה זה אומר עלי? שאני נהנה מזה. כמה רחוק אני יכול לקחת את זה בעוד סיטואציות. כמה סרוט אני שזה סקסי בעייני.
אבל זה גם חלק ממני. רגעים כאלו.
ועם מספיק רגישות ושיח זהרבה ניסיון זה כבר לא מפחיד. הגבולות ממש ברורים.
אפילו יותר נחמד לי כי זה מגיע עם דיסונסנס מובנה.
הידיעה הזו, שעד לפני חצי שעה, שאלתי מה נח לה, מזגתי לה מים ראשונה, בחרתי מקום לשבת שיהיה לה נח. חיבקתי. הקשבתי.
אבל עכשיו זה נעלם.
ונשארנו היא ואני בכמעט הכי חייתי שיכול להיות.
זה נעים :)
הערה למתקדמים-
אם כבר אתם בקטע, זו אחריות גדולה. מאוד.
לשים לב כל הזמן לבת הזוג.
גם אם זוו פנטזיה שלה, גם אחרי שיחות ותאום ציפיות ומה לא עדיין יכול לצוף משהו אחר, משהו רע וצריך לעצור ולחבק.
זו פחות הסיטואציה למתוח גבולות אלא להיות סופר קשוב.
לא. לא בקטע של נימוס.
זו הדלת שמאחוריה יש עולם ענק. מסקרן. מפחיד. בית שעשועים מרגש של BDSM.
הדלת יכולה להיות קצת מפחידה.
בטח שבפעמים הראשונות שחוצים אותה אבל גם הרבה אחר כך.
ולא תמיד היא ממש תדע מה בדיוק נמצא שם מאחורי הדלת.
יש הרבה חדרים שונים עם דברים שונים.
יש לה פנטזיות בראש. על עצמה. עליי. על חוויות ורגשות.
היא רוצה, אולי אפילו צריכה חוויות של השפלה וחוסר אונים וכאב.
להרגיש קטנה.
להרגיש שלוקחים אותה ומשתמשים בה.
להרגיש שרואים אותה ודואגים לה.
אבל זה החלק הטריקי.
עבור כל אחת הדלת הזו חייבת להיות הדלת המתאימה.
לא מתאימה לי. מתאימה לה. מדוייקת עבורה.
היא צריכה להיות בגודל ובצבע הנכון.
פתוחה חלקית ומזמינה במידה הנכונה.
מפחידה במידה הנכונה.
מפתה במידה הנכונה.
לראות את זה ולבנות את הדלת הזו עבורה...
זה נעים :)
יורד לעשן.
בחורה לידי מכבה את הסיגריה לפח אבל הבדל נופל לרצפה.
נפל לך.
"אוי תודה"
היא מתכופפת להרים את הבדל ולרגע קצר מביטה בי מלמטה.
המחשבה שקופצת לי לראש זה להחזיק אותה מהשיער לירוק לה על הפנים ולהעיף לה סטירה.
היא מתרוממת. "אחלה יום".
גם לך.
:)
גור קטן ואני יושבים על הספסל בשדרה.
קפה קר בשבילה. אייס בשבילי. מקרונים.
מדברים על הפרשות לפנסיה. כן כן.
בשלב כלשהו אני מציין שאני שכיר בעל שליטה ולכן יש חוקים קצת שונים.
גור קטן מתפקע מצחוק.
לוקח לי עוד שנייה להבין למה ואני מחייך.
"אמרת בעל שליטה" היא ממשיכה ואני צוחק איתה בקול.
גור מצחיק שלי :)
אני מגיע אליה באמצע היום.
באתי במטרה שונה הפעם. היא לא יודעת את זה עדיין ולא רואה את מגיע. התכתבנו רגיל. אמרתי לה שאני אגיע ב 12.
כשאני נכנס היא ישר קמה מהספה ומחבקת אותי.
כשהיא צמודה אליי אני לוחש לה לאוזן. היום את רק חפץ בשבילי. חורים. את מבינה כלבה שלי?
"אבל .." היא מתחילה לענות.
אני לא נותן לה לסיים. שקט. היום את רק חפץ שלי. מבינה?
"כן אדוני"
אני מחזיק לה את השיער חזק ומוריד אותה לברכיים. מצמיד את הראש שלה לנעל שלי.
להרים את הטוסיק חפץ שלי.
היא מרימה וזה יפה. לא רק התחת הסקסי שלה.
יפה לראות אותה בשבריר שנייה הופכת לחפץ. חפץ שלי. חורים שמחכים שאשתמש בהם.
כמה ספנקים. בהתחלה רגיל אבל אחר כך חזקים באמת.
מרים את הראש שלה מהשיער ומצמיד למכנס שלי. בדיוק מול הזין. לפתוח פה חפץ.
הזין שלי כבר ער. היא פותחת את הפה ואני מצמיד את הפה הפתוח שלה מעל המכנס לזין שלי.
את אוהבת להרגיש ככה? להיות חפץ בשבילי?
"כן"
לא שמעתי.
"כן אדוני"
אני עוזב את השיער שלה. פותח את החגורה והמכנס וקצת מוריד את הבוקסר.
מחזיק את הראש שלה עם הידיים ודוחף את הזין שלי לגרון שלה.
לא להוציא חפץ.
אני מזיין את הגרון שלה. הדמעות הקטנות שלה מתחילות לרדת ואני לא מפסיק.
כשאני מרגיש שהיא הולכת להקיא אני מסיט את הראש הצידה והיא מקיאה. אני מחזיר את הזין שלי לגרון וממשיך.
אני אוהב שהיא מקיאה על הזין שלי.
עכשיו לספה.
אני מחזיק אותה מהשיער וגורר אותה לספה. מניח כרית על הרצפה. הברכיים שלה על הכרית והגוף רכון על הספה.
מוריד את המכנס שלה עד לברכיים ומסיט הצידה את התחתון הסקסי שהיא לבשה לכבודי.
אני יורק על הפנים שלה ומכניס את הזין לתוכה בבת אחת. עד הסוף ומזיין אותה. חזק. ממש.
היא גומרת על הזין שלי ואני לא עוצר. מאדים את הטוסיק שלה עם עוד ספנקים. יורק עליה. סוטר לה. ממשיך לדפוק את הפוסי שלה והיא ממשיכה לגמור.
אני יוצא מהפוסי שלה. מחזיק את הראש שלה עם היד ומצמיד לספה.
לא לזוז חפץ.
אני מקרב את הזין שלי וגומר על הלחי שלה. על הספה. על השיער. מורח את השפיך עם היד ומכניס קצת לפה שלה עם האצבעות שלי.
מה אומרים חפץ?
"תודה אדוני"
אני קם. מרים את הבוקסר. סוגר את המכנס והחגורה.
אני חוזר לעבודה חפץ. נדבר בערב.
היא לא עונה.
כשאני יוצא היא עדיין רכונה על הספה כמו שהשארתי אותה.
חפץ טוב שלי :)
כן כן קצת באיחור. גור ואני ראינו את זה אתמול. בשבילי פעם ראשונה.
אז נכון -
אני יודע ששליטה זה הרבה דברים שונים לאנשים שונים.
ואני גם מבין שאולי אצלי זה שונה וקיצוני ופסיכי כנראה.
אבל באמת?
