בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אז מה זה BDSM עבורך ... ?

לפני שנתיים. 24 ביוני 2022 בשעה 8:51

 

דאנג'ן אתמול. 

 

היה נחמד. 

 

קמפרי תפוזים וסיגריה ומתקשקשים.

 

"דום שלי. אתה יודע שאני באמת מרגישה שייכת לך?'

 

תשתפי אותי גור שלי. מה זה אומר?

 

"שזה לא משחק בשבילי. אני לא עושה בכאילו. אני באמת מרגישה שאני שייכת לך."

 

ואיך זה מרגיש לך גור שלי?

 

"זה המון. זה מאוד קשה לפעמים לקבל את זה ובכלל זה קשה להרגיש ככה. שאת שייכת למשהו אחר."

 

זה באמת הרבה גור שלי. וזה לא פשוט. אני גם אשתף קצת גור שלי. הרבה פעמים או אפילו כמעט תמיד בקשרים אחרים זה הרגיש לי שאני קצת משחק.

 

"תסביר"

 

בכל הקשרים שהיו לי תמיד הייתה התמסרות גדולה. אחרת זה פחות מעניין אותי ולא מחזיק.

אבל....

כמעט תמיד זה היה מאוד חד מימדי. מרגיש קצת כמו מחזה עם תפקידים.  אני מתנהג בצורה הטבעית שאני מתנהג ואז היא רואה בי משהו מסויים. שהיא חיפשה. צריכה. מפנטזת. זה לא לגמרי אמיתי כי זה בעיקר מה שיש אצלה בראש. זו לא המציאות. היא רואה בי רק חלק ממני. החלק שהיא רוצה או צריכה לראות .

 

"ואיך זה איתי דום שלי?"

 

איתך זה אחרת גור קטן. מהתחלה היינו מאוד כנים ואמיתיים אחד עם השני. אני מרגיש שאת רואה אותי כמו שאני. מורכב. פסיכי. רגיש. קשוח. עדין. אכזרי. כל מה שאני.  בגלל זה כשאת מרגישה שייכת זה שונה עבורי ממה שהרגשתי בקשרים אחרים. זה אמיתי כי את מקבלת אותי כמו שאני ולא איזה פנטזיה שהיית צריכה שאגשים לך.  אז מה שאני מנסה להגיד זה כשאת רוצה להיות שייכת לי זה הרבה יותר חזק עבורי.

 

"תודה דום שלי. זה מרגש אותי שאתה מרגיש ככה "

 

אני מחייך. מוציא החזה המהמם שלה מהחולצה וקצת מלטף ומנשק. מחזיק חזק בשתי הידיים וממשיך לנשק את הצוואר העדין שלה. 

 

מתקרב ולוחש לה באוזן בבקשה גור קטן שלי.

 

 

לפני שנתיים. 21 ביוני 2022 בשעה 11:21

 

גור קטן שלי מפתיעה אותי מחדש כל הזמן.

 

כל כולה מלאה ברצון מדהים להתמסר, לרצות ולשמח אותי. להיות הכי טובה, הכי שימושית, הכי הכי הכי.

 

 

אבל...

 

 

היא מגיעה מהצד השני. יש בתוכה שולטת רעה, קשוחה, מנוסה הרבה מכפי גילה.

 

היא במבט אחד רואה מי עומדת או עומד מולה ומה יוריד אותם לברכיים.

 

היא קשוחה ורעה לא פחות ממני אולי אפילו יותר.

 

אז כשאני מוריד לה את הקולר ומסמן לה עם הראש שזה בסדר המפלצת שלה יוצאת לשחק.

 

 

והאמת היא שאני ממש נהנה לראות אותה ככה. את הצד הזה שלה.

 

זה נעים :)

 

 

לפני שנתיים. 11 ביוני 2022 בשעה 19:40

 

סשנים תמיד היו אצלי עם סגריה. 

 

זה התחיל מוקדם ונשאר. הרגל רע.

 

 

 

אז עכשיו ירדתי מקופסא וחצי לחמש סגריות ביום. 

 

 

 

מצד אחד הרבה יותר קל לרוץ. אפשר לנשום.

 

מצד שני להכאיב בלי ניקוטין... משהו מרגיש חסר.

 

 

נראה איך זה יגמר.

לפני שנתיים. 11 ביוני 2022 בשעה 8:09

 

אני בדרך כלבה שלי. לחכות לי מוכנה.

 

"כמה זמן יקח לך אדוני?"

 

חצי שעה ככה .

 

"לחכות עם הפלאג?"

 

את באמת צריכה שאזכיר לך כלבה?

 

"לא אבל אני אוהבת שאתה אומר לי " 

 

אני צוחק. כלבה מצחיקה. טוב. להתפשט. להכניס את הפלאג השחור לתחת. לחכות לי ליד הדלת על הברכיים. ידיים מאחורי הגב. רגליים קצת פתוחות. פה פתוח גדול. לשון בחוץ. גב זקוף. ולהשאיר את הדלת לא נעולה.

 

"טוב. אני יכולה להתרחץ קודם ?"

 

כן כלבה קטנה. ולא לשחק עם המים יותר מידי. אני כבר יוצא מהמשרד.

 

בדרך אני שם לב שאני נוסע קצת יותר לאט. אני יודע כמה היא מיוחמת ככה ומה גורם לה החלק של לחכות לי. זה נעים.

 

אני מחנה. עולה חצי קומה ברגל. פותח את הדלת.

 

היא במקום שלה. בצורה מדוייקת. היא ככ סקסית. הגוף שלה מושלם. אני עוצר להביט בה רגע ונהנה.

 

נהנה להביט בה ואפילו יותר נהנה מהמבוכה שלה :)

 

 

 

כלבה טובה שלי. התגעגעת אליי קצת?

 

"כן אדוני" יוצא לה בשקט.

 

אני לבוש לעבודה.  מכנס שחור מחוייט חולצה  מכופתרת.  נעליים שחורות.

 

אני מתקרב אליה. ממש צמוד. הזין שלי מול הפנים שלה.

 

אני מוריד את החגורה. כורך אותה מסביב לצוואר שלה מהדק ומחזיק ביד אחת גבוה מעל הראש שלה ומהדק חזק יותר.

 

היא מצליחה לא להזיז את הידיים וזה נחמד לי. אני מביט בה. מחכה קצת ומשחרר.

 

אני מביט בה מלמעלה. יורק לתוך הפה שלה. היא בולעת ואומרת תודה אדוני.

 

בבקשה כלבה קטנה שלי :)

 

 

לפני שנתיים. 6 ביוני 2022 בשעה 19:43

 

 

המלצרית: "איך קראת לו?'

 

גור: "דום שלי "

 

המלצרית: "זה הכינוי חיבה שלכם?"

 

גור: "כן משהו כזה"

 

המלצרית: "ומה הכינוי שלך?"

 

גור: "גור קטן"

 

המלצרית: "אז הוא לא אבא שלך?"

 

גור: "לפעמים כן"

 

המלצרית (מבט ממש מבולבל) : "לא הבנתי"

 

גור: "זה בסדר גם אני לא" היא עונה תוך כדי שהיא רוכנת אליי ומנשקת אותי .

 

המלצרית מביטה עוד רגע והולכת. 

 

אנחנו צוחקים בקול ומחזיקים ידיים.

 

חמודה המלצרית. אני זורק לאוויר ויודע בדיוק מה יגיע עכשיו.

 

גור: "ממש חמודה. שלא תתקרב לכאן בכלל מי היא חושבת שהיא? אני אתלונן עליה גם . מטומטמת. מה זה גם כל השאלות האלה ? היא גם טיפשה "

 

אני מחייך. טוב גור שלי.

 

 

לפני שנתיים. 26 במאי 2022 בשעה 16:21

 

פעם ראשונה שחוויתי רגע bdsm

 

פעם ראשונה להכאיב

 

פעם ראשונה שבכו בשבילי 

 

פעם ראשונה שהשפלתי במילים

 

פעם ראשונה שהייתי ממש אכזרי 

 

פעם ראשונה פיסט 

 

פעם ראשונה לגרום להשפרצה

 

פעם ראשונה ציבוריות

 

פעם ראשונה להחפיץ

 

פעם ראשונה קיין 

 

פעם ראשונה לקשור

 

פעם ראשונה אזיקונים

 

פעם ראשונה לא לעצור

 

פעם ראשונה להשתין עליה

 

פעם ראשונה להבין שאגו לא מגיע לסשן

 

פעם ראשונה להבין את האחריות שיש לי 

 

פעם ראשונה לקחת אותה למקום ממש קשוח 

 

 

 

לפעמים קצת מתגעגע לפעמים ראשונות ...

 

 

 

לפני שנתיים. 23 במאי 2022 בשעה 20:46

 

ביום יום היא רגילה לזה. לכל צומת הלב שהיא מקבלת.

 

מתחילים איתה כל הזמן. מקרקרים סביבה. 

 

היא לא צריכה לבקש. יציעו לה. 

 

העולם הגברי פשוט מונח מולה, מתחנן לשבריר צומת לב.

 

 

והיא אולי צעירה אבל היא מודעת. להשפעה הזו שיש לה על הסביבה.

 

 

 

אבל אז היא איתי.

 

ואיתי היא כלבה קטנה.

היא צריכה להתחנן שאשתמש בה.

היא תתאמץ בטירוף רק כדי לראות מבט מרוצה שלי.

היא תזחל בשבילי, תספוג בשבילי, תעשה הכול להראות לי שהיא הכי טובה. הכלבה הכי טובה. הבת זוג הכי טובה. 

 

 

 

אז למה בעצם? 

 

למה איתי זה ככה?  

 

למה הדבר שהכי משמח אותה זה להרגיש שהיא שימושית עבורי?

 

למה מרגיע אותה להיות צמודה לרגל שלי?

 

למה להיות מושפלת וכואבת עבורי עושה אותה שמחה?

 

 

 

אז זה הקסם. 

 

אני רואה אותה. באמת רואה אותה.

אני שם בשבילה תמיד.

היא יודעת בוודאות שלא יקרה לה שום דבר שהיא לא רוצה או שלא עושה לה טוב כשהיא איתי. 

 

ואני לא קל.

יהיה לה קשה. קשוח. מפחיד. הרף תמיד יעלה. אבל היא תמיד יודעת במאה אחוז שאני שם. להכאיב. לחבק. להקשיב. לצחוק. לחות דעה אם היא תבקש.

 

פשוט קסם :)

 

 

למי שצריך בהרחבה אפשר לדפדף ל- ביטחון והתמסרות

 

 

 

לפני שנתיים. 21 במאי 2022 בשעה 17:04

 

עם ר הייתי בקשר לפני הרבה שנים.

 

היא הייתה חלק מהקהילה ולמרות שזה פחות אני היינו הולכים לפעמים למפגשים. פליי פארטי. איך שלא יקראו לזה.

 

הייתי עוד יחסית צעיר בגיל וגם בנסיון והיה קטע אחד במפגש אחד שאני זוכר ממש חזק.

 

במפגש אחד השולטים סישן את הכלבה שלו.

 

היא ערומה באמצע החדר על ארבע. כולם פחות או יותר יושבים מסביב. שותים מעשנים מדברים. 

 

ר הייתה על הרצפה. ליד הרגל שלי.

 

שנינו מביטים במה שקורה.

 

אחרי הקדמה קצרה של ספנקים הוא שלף את החגורה שלו ולהתחיל להצליף.

 

לא בקטנה. לא חלש. לא בכאילו.

 

גבר לדעתי בן 40 ומשהו, משתמש בכל הכח  שלו, מצליף עם החגורה הכי חזק שהוא מסוגל.

 

הקטע שהדהים אותי היה שהיא לא זזה. אפילו לא קצת. 

 

היו לה דמעות בעיניים. 

 

הגוף שלה מתמלא בסמני חגורה אדומים.

 

אבל היא לא זזה. 

 

 

 

זה נשמע פסיכי אבל בעיני זה היה ככ יפה וסקסי. 

 

לא תמיד אני נהנה להכאיב.

לא תמיד אני מכאיב עד הסוף.

אבל כשכן... עדיף שלא תזוזי :)

 

לפני שנתיים. 9 במאי 2022 בשעה 19:20

 

 

את הצד ה bdsm שלי למדתי לא לחלוק אף פעם עם חברים שלי. 

 

ניסיתי פעם אחת זה היה רע.

 

כי אין מה לעשות - בנים זה עם טיפש.

 

ברגע שאני אתחיל להסביר לבן שיש לי נשלטות נגמר הסיפור ומתחילות השטויות.

 

"איזה גבר. מה אתה עושה לה? איזה תותח. היא באמת עושה כל מה שתגיד? איזה כריש. היא באמת רוצה שתכאיב לה? איזה מלך. " 

 

זה אמיתי. רוב הבנים מפגרים ברמות.

 

ולמרות שלא יצא לי הרבה וזה קצת הכללה לצערי גם כמעט כל הדומים האחרים שיצא לי להכיר עוברים למוד לא פחות גרוע של למי יש כלבה יותר טובה / שווה / מתמסרת. 

 

זה פאקינג מייגע. אתה המלך אחי. שלך הכי טוב הכי גדול הכי מנטאלי הכי שווה. 

 

 

 

אז ככה מה שיצא זה שכאן, בכתיבה,  זה המקום היחיד כמעט לספר ולשתף.

 

יש כאן מעט אנשים שגם יצא לי להכיר בלייב אבל עדיין מרגיש מספיק אנונימי.

 

ותכלס למרות שאני לא משתף בדברים היותר קיצוניים זה ממש נעים להוציא ולשתף.

 

לספר על החוויות והעולם שלי :)

 

 

לפני שנתיים. 7 במאי 2022 בשעה 6:07

 

זה לא הולך להיות מה שאתם חושבים.

 

כאילו כן יצא לי לקנות כל מיני דובים ענקיים לבנות זוג. אבל זה לא הסיפור הפעם...

 

 

 

הדובי הזה היה מיוחד.

 

היה לה חבר ועדיין פעם חודש או שישה שבועות היא הייתה מתכתבת איתי. בדרך העקיפה שלה בודקת אם בא לי לראות אותה. 

 

לפעמים זה לא הסתדר ולפעמים כן.

 

לא היה במפגשים שלנו הרבה רומנטיקה. היא הייתה צריכה ממני את ההרגשה הזו. להיות לקצת מה שהיא. לתת לכלבה שבתוכה לצאת החוצה.

 

אני אהבתי את זה. יותר מהקטע הפיזי אהבתי שהיא לא יכולה להעביר יותר מכמה שבועות בלעדי.

לדעת שאני במחשבות שלה. שהיא מנסה להתאפק עד שהיא לא יכולה יותר וכותבת הודעה.

 

 

כשהייתי מגיע אליה להשתמש בה הדובי היה מככב.

 

זה היה דובי שהחבר שלה קנה לה. דובי פנדה כזה רך ונעים . שחור לבן. לא גדול במיוחד. דובי שבטח נקנה כמחווה רומנטית.

 

הייתי נכנס ובלי לדבר הרבה מושך אותה מהשיער למיטה. מניח אותה על ארבע ומצמיד את הראש שלה למזרון . מפשיל את החלק התחתון של מה שהיא הייתה לובשת. ג'ינס. חצאית. פיג'מה. לא משנה מה. 

 

יורק על החורים שלה ומשתמש בה.

 

את הדובי הייתי מניח מתחת לפנים שלה ומצמיד חזק את הפנים לדובי עם היד שלי.

מכוון את האגודל שלה לפה שלה שתמצוץ אצבע תוך כדי ומידי פעם גם מעיף לה סטירות ויורק עליה. ככה היא הייתה גומרת בשרשרת.

 

כשהייתי רוצה לגמור הייתי מצביע על הרצפה. למקום שלך כלבה.

 

היא הייתה יורדת על הברכיים. מחבקת את הדובי פותחת פה ומוציאה לשון. מחכה.

 

הייתי גומר ומורח את השפיך על הפנים שלה וקצת על הדובי. שתישאר לה מזכרת ממני כל פעם שהיא מחבקת אותו או סתם מביטה בו.

 

 

שלא תבינו לא נכון. זה לא שאני נגד. אני רומנטי בעצמי לפעמים.

 

פשוט כשאתם מביטים בדובי הרומנטי הזה שקניתם לבת הזוג שלכם תזכרו שאולי מידי פעם כשאתם לא שם אני מגיע, משתמש בחורים שלה, נותן לה להרגיש לקצת כמו כלבה ומורח את הדובי שלכם בשפיך שלי.

 

:)