אז מה זה BDSM עבורך ... ?

זה משעשע.

אני מכיר משהיא חדשה. וקצת נוגעים בשליטה. 

והיא מתלהבת. שואלת שאלות. מבקשת לשמוע על חוויות שלי. שאספר לה כמה שיותר.

אני משתף את החלקים השפויים יותר.

ואז... זה מגיע.

"אני רוצה שתעשה איתי הכול"

מה זאת אומרת ? אני שואל ומחייך. אני מבין טוב מאוד מה היא מנסה להגיד אבל בכל זאת. שתנסח את זה לעצמה כמו שצריך. שתבקש.

"אני רוצה שתכאיב לי. שתשפיל אותי. שתשתמש בי. שתעשה איתי כל מה שאתה אוהב."

אני צוחק. זה לא עובד ככה. זה תהליך. לוקח זמן. את צריכה סבלנות.

"אין לי סבלנות. אני רוצה הכול... עכשיו" 

אני צוחק בקול. זה חמוד. טוב כלבה קטנה. אנחנו נגיע להכול בקצב שמתאים לך.

"אבל..."

אין אבל. עכשיו תסתמי כלבה.

היא מנסה לעשות פרצוף כועס.

אני מתעלם.

וקצת רצינות.

הקצב והתזמון של הדברים חייב להיות נכון.

קצב שמתאים לה. מתאים לשלב המציאותי שלה ולא לפנטזיות שלה. 

אם עושים את זה נכון זה מגיע הרבה יותר מהר למקומות הרבה יותר קשוחים.

לפעמים יותר לאט זה יותר מהר :)

בתור הקדמה בטבע חיות מסמנות טריטוריה על ידי שתן בעיקר. קצת פרימיטיבי אבל עובד.

אז כן, להשתין על בת זוג שלי זה אחד החביבים עליי היום.

בפעם הראשונה לפני הרבה שנים זה היה לי מוזר.

היא ביקשה. אני עדיין לא ממש הייתי שם להבין את הצורך הזה אבל זרמתי.

היא חיכתה ערומה במקלחון. על הברכיים. ידיים מאחורי הגב. מביטה אליי. 

אני עמדתי מחוץ למקלחון לבוש. 

פותח את החגורה והמכנס.  מכוון את הזין לכיוון שלה. 

לקח לי כמה דקות אני מודה. בהתחלה זה מוזר. הרגיש לי שאני סרוט ברמות. אמרתי לה להשפיל את המבט ורק אז השתן שלי  התחיל לצאת.

ואז הגיע הרגע הזה.

אני מביט בה מלמעלה.

רואה את שתן שלי זורם על הגוף שלה. על החזה. על הבטן. על הירכיים . 

זה היה מושלם. הרגיש לי טבעי. 

אחרי שסיימתי להשתין זיינתי לה את הפה. גמרתי עליה ומרחתי גם את השפיך שלי על הגוף שלה .

כשסיימתי מה שיצא לי מהפה היה - את לא מתרחצת עכשיו. ככה את מסתובבת היום כלבה שלי.

אפילו לא הייתה מחאה משמעותית. היא שמחה.

"תודה אדוני"

בערב היא שלחה לי הודעה שהיא מבקשת לאונן. מסתבר שלהסתובב כל אחר הצהריים מרוחה בשתן ובשפיך שלי עשה אותה שלולית אחת גדולה.

מאז זה נדבק. לסמן אותה עם השתן שלי. לא עם כולן אבל יותר כן מאשר לא. לפעמים רק על הגוף. לפעמים ישר לתוך הפה. לפעמים במקלחת ולפעמים עם הראש מעל האסלה.

פרימיטיבי ונעים וממכר :)

הערה למתקשים -

להשתין עליה זה לא עונש. זה פרס עבורה.

אנחנו בבית. בוקר. אני עובד בסלון. היא עדיין במיטה.

אני שומע רעשים. 

התעוררת גור שלי?

היא מגיעה לסלון חצי רדומה מחזיקה שמיכה וכרית.

"אני יכולה דום שלי?"

אני מחייך. כן גור קטן. בואי.

היא פורשת את השמיכה ליד הרגלים שלי. מניחה את הכרית ונשכבת. 

מחבקת את הרגל שלי.

אני מלטף קצת את השיער שלה וחוזר לעבוד.

"אני אוהבת להיות במקום שלי"

גם אני גור קטן. עכשיו שקט. אני עובד קצת.

היא מנשקת לי קצת את הרגל ונרדמת ככה. במקום שלה.

נעים :)

אז זהו. שלא.

עם ניסיון של הרבה קשרים והרבה שנים אני יודע שאני לא מציל אף אחת משום דבר.

אני לא רוצה לשנות אותה. 

אני לא רוצה לתקן אותה.

אני רוצה אותה ומקבל אותה כמו שהיא.

אני כן אלמד אותה. 

אני כן אנחה אותה.

אני כן אקשיב לה. להקשיב באמת לא בכאילו.

אני כן אראה לה את עצמה דרך המבט שלי. מדהימה. נבונה. מסוגלת. חזקה.

השאר שייך לה ותלוי בה.

אני אתחיל מדוגמא מפגרת.

אני יכול להכאיב לבת זוג שלי בטירוף ולהנות מזה. 

אבל אם נשב על הספה ובטעות אתן לה מכה עם המרפק נגיד אני ישר אנשק אותה ואגיד סליחה בייבי קטנה שלי.

אז אני גם וגם.

גם פסיכי וגם הכי נורמאלי שיש.

גם להתעורר בשתיים בלילה ולצאת בלי ממש לדעת לאן וגם להרדם מול נטפליקס ב 23:31.

גם לעשות מלא ספורט ולאכול נכון וגם לעשן בשרשרת ולהנות מאוכל טעים כמו חזיר.

גם להנות להכיר אנשים חדשים ומעניינים וגם לשנוא את רוב האנשים מעצם היותם אנשים.

גם לקחת אותה לטייל עם השדים הכי רעים שלה וגם לחבק אותה בלי סוף וללטף הכי עדין שיש.

גם להגיד לה בדיוק מה לעשות ומתי כשכול חוסר דיוק יעלה לה ביוקר וגם לחלוק איתה דעות ומחשבות ולהבין שהיא צודקת ואני טועה.

גם להנות מכמה היא גומרת ומשפריצה ברצף וגם למנוע ממנה לגמור רק בשביל לראות את התסכול והכעס שלה שמצחיקים אותי.

גם להכין לה כריך מושקע בבוקר שיהיה לה מה לאכול בצהריים וגם להנות לראות אותה רועדת מקור כשאני מקלח אותה במים קפואים.

גם לקחת אותה הכי נמוך שיש ועוד קצת וגם להעצים אותה ולתת לה את כל הבטחון וההרגשה שהיא מדהימה ומוצלחת כמו שהיא באמת.

גם להיות הכי רע וסאדיסט וגם להיות הכי מתחשב וסבלני.

פאק. אני קורא את מה שיצא ואולי אני באמת פסיכי.

לא כוס התה של כל אחת אבל לפעמים כן ...

היום פחות אבל בעבר היו הרבה כאלה.

שיחות על למה. 

למה אני מה שאני. למה היא מה שהיא.

אולי בצורה יותר מזוקקת, מה בעצם מביא אותנו להיות מה שאנחנו בעולם הזה של bdsm.

למה אני נהנה להכאיב. מתגרה מבכי. אוהב להשפיל. 

למה היא אוהבת לכאוב. להרגיש קטנה. לציית. להתמסר.

הרבה פעמים הייתי מתחמק או מתחכם ועונה 42 . מוסיף את הסיפור המקורי  של התשובה למהות החיים והנושא היה מתמוסס.

ובגדול הרי אין לזה חוקים.

היו לי בנות זוג שהיו סופר דומיננטיות בעבודה ובחיים, אחרות היו שבריריות ברמה שקשה להן לתפקד ביום יום וגם כאלו שעד שהכרנו היו שולטות ובקשרים אחרים היו אכזריות כמוני. הורים גרושים או שלא. דמות אב נוכחת או פחות. ילדות מורכבת וקשוחה או הכי נורמטיבית שיכול להיות.

אבל בחיבור הזה בינינו אני השולט והיא הכלבה וזה פשוט. כמו קליק של חגורה ברכב. חיבור מדוייק.

מתישהו הבנתי שזו השאלה הלא נכונה עבורי.

מה שצריך לשאול זה למה אנחנו ככה ביחד. למה היא רוצה ככ להתמסר אליי. למה אני רוצה לקחת אותה למקומות הכי קשים. 

אם מביטים על זה ככה זה הרבה יותר פשוט.

התשובה היא החיבור בינינו.

החיבור בינינו הוא זה שמוציא ממנה התמסרות וממני סאדיזם. זה יכול להיות סתם מפגש או יכול להיות קשר משמעותי. אבל בחיבור המיוחד הזה זה מה שיוצא. זה הטבעי של שנינו.

הקסם של bdsm :)

הרבה זמן לא נפגשנו. 

אנחנו אצלה. מקשקשים. משלימים פערים. 

כשנכנסתי שמתי לב שהיא התלבשה והתאפרה לפני שהגעתי. זה חמוד.

הזמנתי וולט והיא מערבבת ג'ין עם משהו. 

מדברים קצת על הקשר שהיה לנו.

"חוץ ממך לא באמת שלטו בי אתה יודע" .

אני לא מאמין לך. את ככ צריכה את זה. להיות בשקט הזה כשאת מתמסרת. כשמשתמשים בך.

היא מביטה בי ומשתתקת לרגע.

"היה לי סקס עם שליטה פשוט מצאתי את עצמי מסבירה ומכוונת כל הזמן. זה אחרת."

את מלטפת לי את האגו עכשיו? אני צוחק. למה הכי התגעגעת?

היא מורידה את המבט לרצפה. "לחגורה" יוצא לה ממש בשקט.

אני מחייך. לא שמעתי. למה?

"לחגורה שלך. כשאתה מכאיב לי." הפעם היא מביטה אליי כשהיא עונה.

וזה חסר לך? להרגיש כאב בשבילי? 

"מאוד אדוני". 

האדוני נפלט לה והיא מופתעת מזה.  

את זוכרת איך את מראה לי כשאת רוצה שאשתמש בך נכון כלבה?

"כן"

אז תראי לי כלבה קטנה.

"עכשיו?"

אני לא עונה. רק מביט בה.

"כאן על הספה?"

אני מחכה כלבה קטנה.

היא קמה ומתפשטת. חולצת את המגפיים. מורידה את החולצה והחצאית.  היא בחרה סט סקסי של חוטיני וחזיה אבל הם גם יורדים.

היא יורדת על ארבע על הספה. הראש שלה צמוד לספה. הטוסיק שלה גבוה באוויר. שתי הידיים שלה משוכות לאחור והיא פותחת את החורים שלה. 

"בבקשה תשתמש בי"

אני מביט בה. היא ככ סקסית ככה. זה מעיר אותי. השיער שלה מכסה את הפנים היפות שלה אבל היא לא תתחמק ככ בקלות. אני מתקרב ומסיט בעדינות את השיער הצידה. אני רוצה לראות אותה.

לא שמעתי כלבה. מה אמרת?

"בבקשה תשתמש בי אדוני" היא אומרת בקול קצת יותר חזק כשהעיניים שלה עצומות.

אני נעמד לידה. אני לבוש עדיין מהעבודה. מכנס שחור. חולצה מכופתרת.

אני מטייל עם האצבעות על הגב שלה עד הטוסיק ונותן לה קצת ספנקים קטנים. יורק על הטוסיק שלה ועוד כמה קצת יותר חזק.

אני זז קצת ונעמד ליד הפנים שלה. פותח לאט את האבזם של החגורה. שולף אותה מהמכנס. מקפל לשניים ומחזיק אותה ביד.

את מוכנה בשבילי כלבה קטנה? 

"כן אדוני"

זה נעים :)

משהיא מעניינת התכתבה איתי ובשיחה עלה הנושא של זוגיות עם bdsm. 

בחוויה שלה בנתיים, ברגע שיש זוגיות משמעותית משהו ב bdsm הולך לה לאיבוד.

אז זה נושא מעניין ולפני הדעה שלי הקדמה -

מצד אחד הרבה דברים בשליטה פשוט יוצאים ממני בלי הרבה מחשבה. זה פשוט טבעי לי.

מהצד השני מי שמכיר אותי מחוץ לעולם הזה בחיים לא ידמיין שאני סאדיסט.

אני מנומס, מתחשב, רציני ומכבד תמיד וכמובן גם בקשרים שיש בהם שליטה.

אבל יש אבל ... :)

אני יכול ברגע אחד להתהפך ולהתיחס אליהה כמו חור.

בבית או במקום ציבורי. באמצע שיחה או נטפליקס או חיבוק. זה לא משנה.

יש משהו ברגע מסויים שהשתנה אצלי ומאותה שנייה היא כלבה שלי נטו.

ואצלי דווקא ככול שהקשר הזוגי יותר משמעותי ה bdsm יותר חזק ואולי גם יותר קיצוני.

אין לי קטע של אם יש לי רגש כלפיה אז אני לא אכאיב לה.

להפך. 

סביר שאני אכאיב יותר ואקח אותה למקומות יותר קשוחים כשיש לי רגש אליה.

זה לא שאין סשנים טובים בלי רגש אבל הרגש והזוגיות רק מעצימים את החוויה.

אז כן, לדעתי זוגיות ו- bdsm משתלבים לגמרי. רק צריך את הבן אדם המתאים.

היא ישנה. אני מביט בה לרגע. יפה ככ.

אני כבר אחרי קפה וריצת בוקר.

מחבק אותה.

בוקר טוב גור קטן.

....

גור שלי. הגיע הבוקר.

"ממממ" מתהפכת ומכסה את הראש.

אני מחבק אותה. מוריד את השמיכה קצת ומלטף לה את השיער.

...

גור שלי. הגיע הזמן להתעורר. כבר בוקר.

"עוד חמש דקות"

טוב גור קטן. מחבק אותה עוד דקה שתיים.

גור קטן. צריך לקום כבר. 

"טוב" 

היא מסתובבת אליי, נמרחת עליי ומתחככת עם הפוסי על הרגל שלי. זה חמוד. הגוף שלה חם ונעים. היא מרחרחת את הצוואר שלי.

אני מלטף אותה עוד קצת.

יאללה גור. קמים.

"טוב" . היא מתמתחת. 

אני קם.

"דום שלי בבקשה אל תפתח את התריס"

סתמי כלבה.  אני פתוח את התריס קצת שייכנס קצת אור. אחרת זה ייקח זמן שאין לנו. 

היא משמיעה רעשי מירמור קלים עד בינוניים.

קומי גור. אני מכין קפה . אולי אספיק להשתמש בך קצת לפני שנצא.

"באמת?" היא שואלת ומתישבת במיטה.

אני כבר יוצא מהחדר . אולי , נראה, קומי.

תכלס זה קצת כמו להעיר את הילדות שלי לבית ספר כשהן היו קטנות אבל גם קצת לא :)