לפני שנתיים. 21 ביוני 2022 בשעה 11:21
גור קטן שלי מפתיעה אותי מחדש כל הזמן.
כל כולה מלאה ברצון מדהים להתמסר, לרצות ולשמח אותי. להיות הכי טובה, הכי שימושית, הכי הכי הכי.
אבל...
היא מגיעה מהצד השני. יש בתוכה שולטת רעה, קשוחה, מנוסה הרבה מכפי גילה.
היא במבט אחד רואה מי עומדת או עומד מולה ומה יוריד אותם לברכיים.
היא קשוחה ורעה לא פחות ממני אולי אפילו יותר.
אז כשאני מוריד לה את הקולר ומסמן לה עם הראש שזה בסדר המפלצת שלה יוצאת לשחק.
והאמת היא שאני ממש נהנה לראות אותה ככה. את הצד הזה שלה.
זה נעים :)