דאנג'ן אתמול.
היה נחמד.
קמפרי תפוזים וסיגריה ומתקשקשים.
"דום שלי. אתה יודע שאני באמת מרגישה שייכת לך?'
תשתפי אותי גור שלי. מה זה אומר?
"שזה לא משחק בשבילי. אני לא עושה בכאילו. אני באמת מרגישה שאני שייכת לך."
ואיך זה מרגיש לך גור שלי?
"זה המון. זה מאוד קשה לפעמים לקבל את זה ובכלל זה קשה להרגיש ככה. שאת שייכת למשהו אחר."
זה באמת הרבה גור שלי. וזה לא פשוט. אני גם אשתף קצת גור שלי. הרבה פעמים או אפילו כמעט תמיד בקשרים אחרים זה הרגיש לי שאני קצת משחק.
"תסביר"
בכל הקשרים שהיו לי תמיד הייתה התמסרות גדולה. אחרת זה פחות מעניין אותי ולא מחזיק.
אבל....
כמעט תמיד זה היה מאוד חד מימדי. מרגיש קצת כמו מחזה עם תפקידים. אני מתנהג בצורה הטבעית שאני מתנהג ואז היא רואה בי משהו מסויים. שהיא חיפשה. צריכה. מפנטזת. זה לא לגמרי אמיתי כי זה בעיקר מה שיש אצלה בראש. זו לא המציאות. היא רואה בי רק חלק ממני. החלק שהיא רוצה או צריכה לראות .
"ואיך זה איתי דום שלי?"
איתך זה אחרת גור קטן. מהתחלה היינו מאוד כנים ואמיתיים אחד עם השני. אני מרגיש שאת רואה אותי כמו שאני. מורכב. פסיכי. רגיש. קשוח. עדין. אכזרי. כל מה שאני. בגלל זה כשאת מרגישה שייכת זה שונה עבורי ממה שהרגשתי בקשרים אחרים. זה אמיתי כי את מקבלת אותי כמו שאני ולא איזה פנטזיה שהיית צריכה שאגשים לך. אז מה שאני מנסה להגיד זה כשאת רוצה להיות שייכת לי זה הרבה יותר חזק עבורי.
"תודה דום שלי. זה מרגש אותי שאתה מרגיש ככה "
אני מחייך. מוציא החזה המהמם שלה מהחולצה וקצת מלטף ומנשק. מחזיק חזק בשתי הידיים וממשיך לנשק את הצוואר העדין שלה.
מתקרב ולוחש לה באוזן בבקשה גור קטן שלי.
