עמיאלי

גבר

גרוש

55 חכם משכיל   רחב אופקים עדין רהוט  ,הומור . גר בשפלה

עד שלמדתי לקבל את הבדסמ, נעשיתי מפוכח מדי בשביל זה. יש בי תחושת-מה של החמצה, אך גם של הקלה. זה היה עלול להוביל למקומות טובעניים ..הגבול בין הבדסמ לניצול הוא דק מדי אם בכלל. בעיני שולט ונשלט הם שני צדדים של אותו מטבע. בשני המקרים יש רצון "לשבור" את הגבולות: האחד רוצה להיבלע והשני רוצה לבלוע. מכאן גם "שהעליונות" של השולט היא מדומה כי הוא תלוי בנשלט/ת לשם קבלת כוחו והכרזתו ככזה . הכותרת אינה מעלה או מורידה ,מלבד תווית חיצונית ריקה. אני חושב שאדם אינו עשוי מקשה אחת ולכן בעיני הדיכוטמיה של שולט-נשלט היא פשטנית מדי עבורי.מעטים יכולים ללכת עם זה עד הסוף. לרוב, בכל אדם יש דרגות שונות של שולט-נשלט.בכל פעם רחש אחר משתלט...זה גם תלוי בדינימיקה הזוגית. מצד שני, המחשבה שאפשר לתחם זאת רק לחדר המיטות היא אשליה, שהרי ברור שמה שקורה "בחוץ" קורה גם בחדר המיטות. ובכל זאת, כנראה שההפרדה היא בלתי נמנעת כדי לשמור על האיזון ... אין לי ספק שהכל בחיינו הוא מנטלי ובסופו של דבר ואם אנו מתעלמים מכך , זה רק בגלל שמאפיינים חיצוניים קלים יותר למדידה ולכימות. מרגיז שציבור כמונו שסובל מתיוג וסטיגמה שלילית של החברה הנורמטיבית נוהג באותו אופן אחד בשני. בעיני, יש כאן הזדהות סמוייה עם התוקפן. דהיינו הזדהות עם הנורמות הנורמטיביות הרגילות...גם די מוזר בעיני שנשים שולטות, לרוב  מחפשות נשלט שנראה מאד  "גברי"  כלפי חוץ , כאילו הן מבקשות להסתיר מאחרים את נטייתן הטבעית  ולזכות תוך כדי כך באישור  עצמי לגבי נשיותן.  דהיינו צעד אחד קדימה וצעד אחד לאחור.
יש הסברים שונים לגבי המקור לדחף השליטה:
יש כאלה שתולים זאת בילדות(התעללות וכדומה). הנשלט/ת או השולט/ת  מנסה ליצור חוויה מתקנת עם בן הזוג המתאים.יש כאלה שתולים זאת בצורך " לשחרר", דהיינו לברוח מהאחריות המעיקה ולהעבירה אל האחר/ת. אפשר לראות זאת גם בצורך "להתגבר" על ה גבולות של האני, דהיינו להתמזג ולוותר לחלוטין על הנפרדות. לדעתי קיים כאן גם הצורך. ב נ ר א ות. כלומר, הצד השני יראה ויכיר בדחפי "האפלים. למשל, הנשלט/ת מתאווה להחשף עד תום  "מתבוסס בביב שופכין"  למול מבטו של השולט.

 אני סבור שלרוב, אנשים בעלי בטחון עצמי אמיתי  לא מרגישים צורך לשלוט על אחרים. השליטה באחר יש בה מן החולשה. זה ביטוי לחסך כלשהו... מנגד, אדם הבטוח בעצמו לא יוותר  בקלות על החופש שלו. למה לו להפקיד את נפשו וגופו בידי האחר?  אנשים רבים טוענים שבחיי היומיום הם מאד דומיננטים , אך כאן הם מבקשים להשתחרר. בעיני זה טבעי כי שולט/ת או נשלט/ת הם כאמור שני צדדים של אותו מטבע. לכן אין זה מקרי שרבים מהשולטים היו גם נשלטים ולהיפך. הכל נמצא ברצף. בעיני מעטים הם השולטים או הנשלטים באופן טוטלי...!!!
על רקע זה,  קצת מגוחך בעיני שכמעט כולם מבקשים להכיר שולט/ת. או נשלט/ת  עם בטחון עצמי, חזק עם עמוד שדרה וכדומה. לדעתי אנשים רבים כאן חיים בהכחשה לגבי עצמם.
אי אפשר להתעלם מההקבלה בין אופי היחסים בילדות לבין הקשר הבדסמי.  למשל,הנטייה לאידיאלזציה של השולט/ת  מזכירה  נטייה דומה של אידאליזציה  של ההורה על ידי הילד,אך בו בזמן,גם את האופי הנרקיסיסטי  של הילד(למשל, מלכתי,גבירתי לצד  הכלבה או הזונה שלי). השולט/ת או הנשלט/ת   "משתמשים" אחד בשני כשק של השלכות. מכאן גם עוצמת הרגוש המדהימה. הבעיה שהריגוש לא נמשך  זמן רב(-כמו בהתאהבות) והצדדים נותרים מכורים לצורך לחדש את הריגוש הבלתי נתפס.

דם  סימנים  חוסר כבוד

הבדסמ הוא בעיני המקום היחיד  שבו אנשים יכולים להפוך את "החולשה"  למקור של עונג.

8 בנוב׳ 2024

4 בפבר׳ 2007