עם ר הייתי בקשר לפני הרבה שנים.
היא הייתה חלק מהקהילה ולמרות שזה פחות אני היינו הולכים לפעמים למפגשים. פליי פארטי. איך שלא יקראו לזה.
הייתי עוד יחסית צעיר בגיל וגם בנסיון והיה קטע אחד במפגש אחד שאני זוכר ממש חזק.
במפגש אחד השולטים סישן את הכלבה שלו.
היא ערומה באמצע החדר על ארבע. כולם פחות או יותר יושבים מסביב. שותים מעשנים מדברים.
ר הייתה על הרצפה. ליד הרגל שלי.
שנינו מביטים במה שקורה.
אחרי הקדמה קצרה של ספנקים הוא שלף את החגורה שלו ולהתחיל להצליף.
לא בקטנה. לא חלש. לא בכאילו.
גבר לדעתי בן 40 ומשהו, משתמש בכל הכח שלו, מצליף עם החגורה הכי חזק שהוא מסוגל.
הקטע שהדהים אותי היה שהיא לא זזה. אפילו לא קצת.
היו לה דמעות בעיניים.
הגוף שלה מתמלא בסמני חגורה אדומים.
אבל היא לא זזה.
זה נשמע פסיכי אבל בעיני זה היה ככ יפה וסקסי.
לא תמיד אני נהנה להכאיב.
לא תמיד אני מכאיב עד הסוף.
אבל כשכן... עדיף שלא תזוזי :)