צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אז מה זה BDSM עבורך ... ?

לפני שנתיים. 18 במרץ 2022 בשעה 6:21

 

קצת מטרחן אבל בכל זאת הבהרה חשובה-

למה שמתואר למטה אין קשר להחפצה של נשים במובן הרע של המילה בצורה  מקטינה, פוגענית או אלימה. אני משתמש במילים רכוש וחפץ בהקשר של קשר שכולל BDSM.

 

 

אז ככה ...

 

זה יכול לעלות באמירה בסגנון של -"אתה יודע, אני באמת מרגישה שאני שייכת לך".

 

משפט קצר שלפעמים פשוט בורח לו לאוויר מהתרגשות ולפעמים עולה אחרי חשיבה עמוקה ושיחות ארוכות.

 

היא מנסה להסביר לי איך היא מרגישה.

 

 

והאמת שזה משפט ואפילו מילה שאני ממש אוהב. שייכת. כמו התמסרות ואולי אפילו יותר.

 

 

היא מנסה להסביר לי את ההרגשה החדשה הזו שלה.

ההרגשה שהיא באמת שייכת לי.

בצורה הכי בסיסית.

היא מרגישה שהיא רכוש שלי.

חפץ שלי.

 

 

זה לפעמים יכול להיות עבורה קשה לעיכול. ההבנה שהיא מוסרת ככ הרבה כח.

 

 

זה גם בדרך כלל מפתיע עבורה. ההרגשה הזו.

 

הרבה בנות זוג שהיו לי רצו הרבה דברים ופנטזו על הרבה דברים בשליטה אבל התחושה הזו להיות שייכת לרוב לא נמצאת שם.

 

זה לא כמו תשתמש, תכאיב, תשפיל, תקשור, תצליף וכו'.

 

זו תחושה שמתגנבת אל התודעה ואל הקשר בשקט ומפתיעה בלי שהיא רצתה מראש או אפילו הכירה.

 

 

זו אחריות גדולה וזה נעים :)

 

 

 

 

לפני שנתיים. 17 במרץ 2022 בשעה 22:10

 

מצד אחד -

 

שטן של תשוקות - האהוב עליי

 

דום מהמם שלי - כשהיא רוצה משהו

 

אדוני - כשהיא מרגישה שייכת או סתם מרגישה חור

 

אדון שלי - כשהיא כועסת

 

זה שהשמש זורחת לו מהעיניים -  קצרה היריעה מלהסביר

 

 

 

 

מצד שני-

 

מיזוגן -  ממש ממש לא נכון

 

סקסיסט - כן נכון אבל ממש בקטנה

 

שוביניסט - קצת נכון אבל אני זקן אז יש לי הקלות

 

פטריארכל - ככה חינכו אותי והילדות שלי מקבלות את זה אבל עובד על זה. זה תהליך

 

ניאנדרטל - טוב זה נכון לגמרי אבל יש לזה גם צדדים חיוביים

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 17 במרץ 2022 בשעה 15:06

 

אני אוהב את החלק הזה...

 

 

להשתמש בחורים שלה.

להביא אותה קרוב. 

ממש ממש קרוב.

אני כבר יכול להרגיש שזה מגיע.

 

 

ופשוט לעצור ובבת אחת לצאת ממנה לגמרי.

 

 

אם היא על הגב להחזיק את הגרון שלה עם יד אחת  ולהביט בה.

אם היא על ארבע להחזיק אותה מהשיער ולהצמיד את הראש שלה למיטה או לרצפה.

 

 

לראות את התסכול שלה.

 

היא כועסת ממש. מתוסכלת. ממורמרת.

 

 

זה נעים :)

 

זו רק תזכורת מי מחליט מתי את גומרת אם בכלל כלבה שלי.

 

 

 

הערה למתקדמים-

אם עושים את זה נכון הגמירות שלה אחר כך יהיו הרבה יותר עוצמתיות.

 

לפני שנתיים. 11 במרץ 2022 בשעה 16:02

 

 

קורה לא מעט שאני יוצא או סתם מסתובב עם בת זוג שלי וחווה לא מעט מבטים שיפוטיים.

 

אנשים בשולחנות לידנו במסעדה. נהג מונית. עוברי אורח כשאנחנו מטיילים. "תיירים" שמגיעים לדאנג'ן.

 

אפשר כמעט לשמוע את המחשבות שלהם.

 

 

זה משעשע אותי.

 

 

אני נהנה לראות את העולם בוהה ומנסה להסביר לעצמו את הדבר המוזר הזה שלנו.

 

וכן אם הם יאריכו את המבט אנחנו גם ניתן להם הצגה קטנה במיוחד.

 

שתהיה להם סיבה אמיתית לצקצק. משהו מעניין לדבר עם חברים או סתם לאונן בלילה.

 

 

אני מרגיש שאני מעניק שירות לציבור של הרחבת אופקים.

 

רוזה פארקס של BDSM.

 

לפני שנתיים. 10 במרץ 2022 בשעה 16:13

 

זה הולך להיות מעניין...

 

לפני שנתיים. 9 במרץ 2022 בשעה 17:44

 

 

לפני כמה ימים שאלו אותי איזה דברים קיצוניים יצא לי לעשות בשליטה. הרגשתי בנוח ושיתפתי משהו קצת פחות נורמטיבי שיצא לי לעשות. לא הכי קיצוני שהיה לי אבל גם לא משהו שאכתוב עליו כאן.

 

זה קצת גרם לי לחשוב.

 

יצא לי להגשים הרבה פנטזיות להרבה בנות זוג.

 

חלק ממש קיצוניות שכנראה לא היית חוזר עליהן וחלק ממש נפוצות.

 

 

והרבה פעמים יצא לי לראות כמה גדול הפער בין לפנטז ולממש במציאות.

 

 

אפילו בהכי בסיסי, בפנטזיה להיות כלבה זה מרגש. לשחרר שליטה. לחוות כאב והשפלה. לגעת במקומות שלימדו אותנו שהם אסורים, לא נורמטיביים מלוכלכים.

 

אבל במציאות להיות כלבה יכול להיות מפחיד. קשוח. כואב ממש. משפיל באמת. 

 

זה יכול להעיר שדים בתוך הגוף והנפש כאלה שלא רוצים להעיר.

 

וזה נכון גם לנשלטת שרק מתחילה את החוויות שלה אבל גם לנשלטת מנוסה.

 

 

הפנטזיה אף פעם לא מכילה את המורכבות של החוויה במציאות.

 

את הכאב של החגורה.

את הפחד מחוסר אוויר.

את ההשפלה כשאני משתין עליה.

את המחשבות שרצות בראש יומיים אחרי הסשן.

 

 

 

אני אוהב את הפער הזה.

זה מרגש ונעים לקחת את בת הזוג שלי לשם. 

לתת לה לחוות את המקום הקיצוני והחדש עבורה, לראות אותה שם ולחבק אותה כשזה מסתיים.

 

זה נעים :)

 

לפני שנתיים. 28 בפברואר 2022 בשעה 21:35

 

אני לא אוהב הגדרות.

 

או יותר מדוייק אני לא אוהב הגדרות אפריוריות *.

 

בעיקר בשליטה אבל לא רק.

 

 

בעבודה למשל אם לאחד העובדים יש רעיון או דרך טובה משלי אני שם את האגו בצד, משבח את החשיבה וזורם.

 

זה שאני הבוס במקרה לא מחייב שתמיד הגישה או הרעיון שלי טוב יותר משל אחרים.

 

 

 

בשליטה זה יותר מובהק.

 

לא מגיע לי לשלוט באף אחת כי זו ההגדרה של הקשר או המפגש.

 

אותי זה משעמם. מניסיון. 

 

מה שכן מעניין זה להגיע לשם. לזכות בשליטה ובהתמסרות שלה כלפי.

 

בתהליך הזה נוצרת המסגרת של הקשר ובתוך המסגרת יכולה להופיע תמונה חדשה, מדהימה, שלא חשבתי שאראה.

 

וזה חלק שמרגש כל פעם מחדש.

שבת הזוג שלי בוחרת דווקא בי.

מכירה אותי כדי לדעת שאני ראוי לשלוט בה.

בטוחה איתי מספיק כדי להתמסר אליי.

 

כשזה קורה זה נעים :)

 

 

*אפריורי - לפני הניסיון.

 

לפני שנתיים. 26 בפברואר 2022 בשעה 16:49

 

לפני שנתיים. 26 בפברואר 2022 בשעה 9:43

 

היא מחכה לי בבית.

 

נמאס לי לעבוד ויצאתי מוקדם.

 

שולח לה הודעה - אני בדרך גור שלי. 

 

"יששש כן כן תבוא כבררררר"

 

נסיעה קצרה. עולה הביתה. 

 

אני פותח את הדלת ונכנס.

 

היא רצה אליי. מחבקת אותי חזק. הכח שיש לה בחיבוק חסר פרופורציה לגודל שלה.

 

להזהר על החוליות בגב גור שלי.

 

"סליחה דום שלי" והיא מרפה קצת. ממשיכה לחבק. שוקעת לצוואר שלי. מרחרחת אותי. מנשקת.

 

אני מנשק אותה. עבר לך יום מוצלח גור שלי? 

 

"כן דום שלי. אפשר להוריד לך את הנעליים?"

 

לחלוץ נעליים וכן גור שלי.

 

היא יורדת לרצפה. פורמת את הקשר משחררת את השרוך וחולצת נעל אחת ואז את השנייה.

 

נשארת למטה ומחבקת לי את הרגל. 

 

התגעגעת אליי קצת גור שלי?

 

היא צוחקת. "כן דום שלי"

 

את אוהבת להיות במקום שלך? על הרצפה. צמודה לרגל שלי?

 

"מאוד דום שלי. חיכיתי לזה."

 

היא מביטה בי מלמטה. גור יפה שלי. היא בקושי לבושה. חולצת בית שלי עם שרוולים ארוכים ותחתונים סקסיים. זה רמז בשבילי. אני יודע שהיא לבשה אותם רק כשכתבתי שאני בדרך. רק בשביל שאהיה מרוצה. כשהיא בבית היא כמעט תמיד בלי.

 

נעשה סיגרייה גור? נתקשקש קצת? 

 

"רגע דום שלי. אני צריכה עוד קצת זמן ככה."

 

אני מחייך. טוב גור. שתי דקות.

 

"חמש דקות" היא מבקשת ומחייכת.

 

כלבה יפה שלי.

 

 

נעים לחזור הביתה ככה :)

 

לפני שנתיים. 21 בפברואר 2022 בשעה 20:42

 

יש לזה גם סיפור אבל הוא כבר ממש ממש לא קשור אז חוסך לכם ...