"בבקשה תעניש אותי".
אני מחייך.
כלבה קטנה. את כבר יודעת שהעונש שלי זה לא משהו שתהני ממנו ועדיין את מבינה שמגיע לך עונש וחשוב לך שאהיה מרוצה.
אנחנו אצלי, ערב, התחיל כבר להיות קריר ואנחנו מרוחים על הספה מחובקים.
את בטוחה שאת מוכנה בשבילי?
"כן אדוני"
אז נתחיל ...
קומי כלבה קטנה.
להתפשט. לגמרי.
לעמוד ישר, ידיים מאוחרי הגב, לא לזוז כלבה.
יפה לראות אותה ככה. היא יפה. הגוף שלה מחוטב וצעיר. אני נהנה להביט בה.
עכשיו רדי על ארבע ולזחול לאמבטיה.
היא מביטה בי לרגע. הכלבה שלי שונאת לזחול על הרצפה אבל מהמבט שלי היא מבינה שכבר לא צוחקים עכשיו ואין מקום למשא ומתן.
היא זוחלת לחדר האמבטיה.
עכשיו תכנסי פנימה לאמבטיה כלבה שלי. לשבת על הברכיים. ידיים מאחורי הגב. לחכות.
אני עומד מחוץ לאמבטיה. מסובב את ברז המים לקרים, רק קרים ומחכה כמה שניות.
אני בודק עם היד והמים קפואים. החלון באמבטיה קצת פתוח ונכנסת מעט רוח.
אני מביט בכלבה שלי. זה הרגע שאני אוהב.
לראות את המבט הזה בעיניים שלה. היא מופתעת, מפחדת, מיוחמת.
הרצון שלה להתמסר גובר על הקושי והפחד שהיא מרגישה.
היא צריכה שאהיה מרוצה ממנה.
אני מפנה את המים אלייה.
המים קפואים, הגוף שלה בבת אחת ננעל.
"פאק פאק פאק זה קר אדוני"
אני יודע כלבה שלי.
אני מכוון את המים לגב, לבטן, מצמיד לפוסי הקטן שלה.
כמה דקות עוברות ואני סוגר את המים.
עכשיו זה החלק הקשוח. הגוף שלה רטוב, האגרופים הקטנים שלה סגורים. היא רועדת מקור.
אני מביט בה ונעים לי.
אני פתוח את הברז ושוב מים קפואים.
אני מרגיש אותה, היא על הקצה.
אני סוגר את המים ואומר לה בשקט - עכשיו תזחלי לפינה שלך כלבה קטנה שלי. לחכות לי שם.
הכנתי לה את המגבת על הרצפה בפינת החדר, קערית מים וחגורה.
היא זוחלת לפינה ומחכה לי על ארבע על המגבת, ראש צמוד לרצפה. היא רועדת.
אני לוקח את החגורה. את מוכנה בשבילי כלבה שלי?
"כן אדוני"
אני מצליף בה עם החגורה. 10, 20, 30 .... מאה הצלפות.
כל הכבוד כלבה קטנה שלי.
אני מכסה את הגוף הרועד שלה במגבת ומחבק אותה. החיבוק שלי מחמם אותה והיא מחזיקה אותי חזק.
"תודה אדוני"
אני לוחש לה - בבקשה כלבה שלי, אבל עוד לא סיימנו. עכשיו עוד סיבוב.
ושוב מהתחלה הכול.
כלבה טובה שלי - בפעם הבאה לא לגעת בעצמך בלי רשות.