אם אונס זה טריגר עדיף שתעצרו כאן. מיותר לציין ובכל זאת - מה שמתואר כאן מבוצע בהסכמה מלאה ואין לו קשר עם פשע של אונס.
בפעם הראשונה שהיא שיתפה אותי היא העלתה את זה כבדרך אגב. בצחוק.
ישבנו בקפה של בוקר והיא סיפרה לי שהיה לה בלילה חלום על אונס. מיד אחר כך היא צחקה במבוכה ושאלה אותי כמה היא סוטה.
עניתי לה שהיא יכולה להיות רגועה. זו הפנטזיה הכי נפוצה כמעט בקרב נשים. את סוטה אבל לא בגלל זה.
ניסיתי להסביר לה שבמקרה הזה יש פער גדול בין ההרגשה במציאות לפנטזיה.
היא שאלה אותי אם כבר עשיתי משהו כזה למשהי.
עצרתי לרגע והבטתי בה. זה רגע מיוחד. לראות את המבט הסקרן, מפוחד, מיוחם הזה.
עניתי שכן אבל הוספתי שאת יכולה להיות רגועה כי זה לא יקרה איתך.
האמת היא שכבר הבנתי לאן זה הולך ורציתי לשחק. להנות לראות אותה מתפתלת / מסתבכת / גדלה. זה נעים.
מאותו רגע ולמשך כמה חודשים היא העלתה את הנושא כמעט כל שבוע.
כל פעם שהנושא עלה בשיחה נתתי לה לספר קצת יותר - איפה היא נמצאת, מה היא לובשת, איך הסיטואציה מתחילה ומסתיימת ועוד ועוד.
האמת שפשוט קצת עזרתי לה לעשות דמיון מודרך. רציתי שהיא תבין עם עצמה מה יהיה בסיטואציה, שממש תוכל לדמיין את ההרגשה הזו.
כשהתקרב יום ההולדת שלה זה עבר משיחות לתחנונים.
"אני מתחננת אדוני בבקשה, זו תהיה מתנת יום ההולדת המושלמת".
הסברתי לה שאם אני אסכים וזה יקרה היא צריכה להבין שלא עוצרים באמצע. לא משנה כמה זה קשוח. היא תבכה. תתחנן. תכאב. אני לא עוצר.
אבל היא כבר לא ממש הקשיבה. אחרי שהיא הבינה שכנראה זה קורה היא נראתה כמו ילד בלילה לפני פורים.
"תודה אדוני, תודה תודה תודה תודה תודה"
בבקשה כלבה קטנה שלי.
יש המשך אבל אני לא בטוח שאכתוב אותו... נראה ....
