לפתוח הכל

טוב, אני לא כאן כל יום, בכל זאת, יש לי חיים גם מעבר, אבל...

כמו שאמרתי לכם קודם, הבחירה שלי בבת זוג לחיים, האישה של חיי.

אשת איש, אשת חיל, מסורה, אוהבת, אכפתית ודואגת, ובכך השארתי מאחור את העולם של השליטה וה-BDSM, את הרצונות שלי השארתי רק מבפנים, איפה שזה רק אני והדימיונות שלי (+ המקלדת/המחשב והמגבונים) מתוך כוונה שזה אכן ישאר שם..

לא אשקר לכם, זה אכן קשה, להשאיר מאחור את הדברים, ולהתרגל לחיות חיים רגילים, נטולים מכל סוג שהוא את העולם הזה, לחיות יחסים ונילים שלא כוללים שום דבר ובטח שלא בכיוון ובחצי כיוון של עולם השליטה.

האינטימיות בנינו והסקס היו לא בשמיים, אך גם לא היו גרועים, אך זה נתן לנו את מה שהיינו צריכים כדי להמשיך, והקשר שלנו היה גדול מאוד ודאג לפצות על החסר.

בהמשך החלטנו לבוא בברית הנישואין, הקמנו בית יחדיו, והחלטנו להתמסר אחד לשניה מתוך אמון ושותפות אמיתית.

ברוב הימים שנינו אחרי עבודה, מותשים ועייפים ולכן זה לא איפשר להתקרב לרגעים אינטימיים..

בעיקר מצאנו את עצמנו אוכלים ארוחת ערב ומתיישבים מול הטלוויזיה, נטפליקס, סדרות, לפעמים סרט נחמד, והרבה ריאלטי משעמם למדי.

וכך בלי לשים לב התדירות של יחסינו ירדה, לאט לאט זה הפך לעניין של אחת בחודש, או לפעמים פעמים או שלוש..

וכמו כל זוג במערכת יחסים, כל הניסיונות שלי עלו בתירוצים שונים, ומצאתי את עצמי שוב ושוב בשעת לילה מאוחרת מול מסך המחשב מביא את עצמי לפורקן עם הפנטזיות שלי.

מה שתמיד גרם לי לניחומים הוא המסירות שיש לה, האהבה, הסובבים שפשוט נפעמים ממנה, ובאמת בתמים מהרגעים שלנו יחד, התרגלתי למצב ובכך מידי ערב או פעמיים שלוש בשבוע הייתי מספק את עצמי מול המסך בשלל פנטזיות שליטה והערצה נשית, ידעתי בתוך ליבי שזה רחוק מהמציאות בה אני נמצא, והייתי חייב למלא את החסר בדרך הזו ולהשקיט את רעבוני.

היא כמעט ולא יזמה מגע או משהו שלקח אותנו לכיוון, לפעמים חשבתי שנוח לה עם המצב, אך מפעם לפעם כן הרגשתי ממנה משהו קל..

ניסיתי לדבר איתה על הנושא, ובעדינות רבה, היא מצידה אמרה שכך זה החיים, ואנו סובבים סביב שגרה ועבודה, משפחה ובית, וכך בערב סחוטים ואין לנו כמעט כוח אחד לשנייה, ופשוט רוצים את הזמן השקט לעצמנו. מאוד קשה לי עם השקפת העולם הזו, אך המציאות מכתיבה את שלה, הבנתי שאין דרך לשנות את המצב לפחות לא משהו שיהיה יחד איתה, וכמו תמיד הולך מאוחר בלילה לפורקן שלי..

אפשר לומר שהזוגיות שלנו חזקה מלאה בכבוד הדדי והערכה.. אך הפכה כמעט ליחסי חיבה זוגיים נטולי כל מרכיב מיני.