לפתוח הכל

היי חברים, נכון, לא כתבתי כאן תקופה דיי ארוכה, גם בגלל העבודה והחיים, וגם חוסר הזמן.
כן הייתי כאן, המשכתי לקרוא דברים נפלאים ומדהימים, יש פה אנשים בעלי תוכן עשיר ומגוון.

אז יש קצת עדכונים מאז הפעם האחרונה שכתבתי.. זוכרים את השיח האחרון שלי איתה? אז באמת קרו כמה דברים..יש התקדמות!

המשכתי את השיח איתה, הסברתי לה היכן היא צריכה להבין איפה השליטה שאני זקוק לה ממנה.
אני: "תחשבי על דברים שאת רוצה, נגיד מטלות שהיית רוצה שאעשה שתהיא שמחה מהם ואולי יגרום לך להסכים לי לגמור, וכן, זה אומר גם למרוח לק..
(כל המידע הזה שאני נותן לך בסוף עוד אצטער על זה..)"
השיחה המשיכה והיא הבינה את כוונתי.
--
אז בחודשיים האחרונים חגגתי יומולדת, והיא תכננה להפתיע אותי, מסעדה, חברים, אוכל טוב ומשובח, אלכהול כיד המלך.
המשכנו עוד קצת לדבר על הכלובון בהודעות, שלחתי לה לינק לכלובון שראיתי ב-AliExpress ושאלתי אותה בצורה הבאה:

אני: "מאמוש, אני יכול להזמין את זה? אני רק מזמין, ואם את לא תרצי לעשות בו שימוש אני מכבד את זה."

היא: "אתה יכול לחכות עם זה? זה כל מה שאני מבקשת. שתחכה, זו השליטה שלי, והבקשה שלי, אני אגיד לך מתי להזמין"

אני: "כן בטח, כרצונך".

באותו הערב יצאתי עם חברים ושלחה לי את ההודעה הבאה:

היא: "כשאתה חוזר תעיר אותי"

אני: "בטוחה? למה?"

היא: "סקס זריז(סמיילי משוגע)"

אני: "ברצינות עכשיו?"

היא: "כן-אני צריכה לגמור, חייבת להתפרק"

אני: "מעולה, רציתי גם אחרי הרבה זמן שלא.."

היא: "חמוד, שלא תתבלבל! אתה לא גומר היום בשום צורה, זה הסיפוק שלי והעונג שלי, אנחנו עוד נגיע לגמירה שלך שוב.."
היא: "אני מונעת ממך עונג, לא ממני, וחוץ מזה אמרת שהעונג שלי הוא שלך, לא?"

אני: "צודקת"

---כמה שעות אחרי לקראת 23:00 בלילה---

אני: "היי, ההצעה עדיין בתוקף? אני בדרך הביתה"

היא: "לא, לא צריך, דאגתי לעצמי, בשביל זה יש לי את הצעצוע שלי, השואב הקטני והחמוד שלי, תוך כדי שאני מדמיינת אותך עושה לי מסאז' בכפות הרגליים"

אני: "אבל רציתי לדאוג לך, לפנק אותך, אני לפחות יכול ללקק את הגמירה?"

היא: "כן".

הגעתי הביתה, היא הייתה ללא תחתון, פישקה את הרגליים ואמרה לי לנקות טוב, ניקיתי ושנינו הלכנו לישון.

בהמשך השבוע שוב העלתי את נושא הכלובון, תייגתי אותה בהודעה ששלחתי לה "האם אני יכול להזמין?"
היא בתגובה מאוד כעסה: "לא הבנתי למה אתה ממשיך להתעסק בזה אם אמרתי שתחכה"

אני" "ביקשתי סליחה ועזבתי את הנושא בלי להזכיר".

יום למחרת לא התאפקתי, מצאתי כתבה שאהבתי, רציתי לשתף אותה:

אני: "רציתי לשלוח לך משהו, מצד אחד אני רוצה ומצד שני חושש מהתגובה שלך"

היא: "תשלח"

אני: "https://exhilawriting.com/%D7%97%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/"

היא: "מזה חששת?"

היא: "אתה מעייף אותי כבר, אתה לא מפסיק לדוש להזכיר את זה כל יום ולחפור בזה, מה הבעיה לתת לי את הזמן שלי, מה הלחץ? אם אתה החלטת שזה מה שאתה רוצה אני חייבת לעמוד דום ולהסכים באותו רגע? ביקשתי זמן ואתה לא נותן לי אותו, אז בבקשה סבלנות, אמרתי לך שאזרום אבל צריכה את הזמן שלי, מרגיש לי כאילו אין לי זמן, שאני חייבת להחליט עכשיו"

אני: "הכל טוב, סליחה"

היא: "כל יום אתה מזכיר את זה, אני מרגישה כאילו יש עליי לחץ להסכים, תמתין בבקשה ותן לי את הזמן שלי"
---

המתנתי, נתתי לזמן לעשות את שלו, וזה בהחלט השתלם, אעדכן אתכם בקרוב!