הבטחתי לספר מה היה אתמול,
אז באמת לאורך כל היום יש אנרגיות מטורפות, השיחות על זה, המחשבה על מה יקרה בערב, מה היא הולכת לעשות?
היא השאירה אותי על אש קטנה כל היום, אומרת, לא אומרת. זורקת מילה ונעלמת-לא מסבירה.
חזרתי מהעבודה אחרי עוד יום, הכלוב עוד עליי, סוגר איתו כבר 40 ימים ! - מטורף (בטח במונחים שלי) כשאני חושב על זה וכותב על זה כאן לפניכם.
היא מסמסת לי שהיא עוד מתעכבת מעט בעבודה ותגיע הביתה קצת אחרי.
עד אז היא מבקשת שאדאג לארוחת ערב (לא משהו כבד) פלוס יין טוב, שהבית יהיה נקי ומסודר לקראתה, בנוסף היא ביקשה שאדליק לנו נר ריחני שיהיה נעים.
השעה 17:00, מתחיל לארגן את הבית, מסדר את הדברים שצריך, קניות, בישול, ניקיון.
סביבות השעה 18:30 נכנס למקלחת להתארגן, להתרענן, לרוקן מעליי את היום הזה, מנקה טוב עד כמה שאפשר את הזין ואת הכלובון כי בכל זאת הוא נעול. כשאני במקלחת אני שומע שהיא הגיעה הביתה. לאחר כמה דקות היא מגיעה למקלחת לומר לי שהבית לשביעות רצונה וריח הבישול באוויר מאוד נעים לה. היא אומרת לי להתקרב ולהתרחק מעט מהמים שזורמים, היא מוציאה את המפתח שנמצא על צמיד היד ופותחת לי את הכלוב, ואוו אחרי כל כך הרבה זמן, איזו הרגשה, פתאום אתה חופשי, הוא זז בנוחות אחרת, אוויר צח ממש.
היא מודיעה לי חד משמעית שאני לא נוגע בו בכלל, לא במקלחת (מעבר לניקוי יסודי) ולא כשאני מסיים.
אני מהנהן בראש כאות הסכמה.
היא ממשיכה: "כשאתה מסיים את המקלחת תבוא לסלון, אין צורך להתלבש".
מסיים את המקלחת, מייבש את הגוף טוב, יוצא לכיוון הסלון. אני עירום, היא עוד לבושה כרגיל עם הנעליים. היא ואני מדברים על הספה, איך היה היום, מדברים על אה ודא.. לא משהו מעניין במיוחד. לפתע היא אומרת שיש קצת שינוי בתכנית, והיא יוצאת עם חברה לדרינק ותחזור מאוחר יותר.
אני קצת בהלם ועוברת בי המחשבה, מה? רגע? מה איתנו? עבר הרבה זמן? זה הערב המיוחד שלנו, חיכיתי כל כך ליום הזה..
היא מיד ממשיכה: "אנחנו נאכל ארוחת ערב יחד, לאחר מכן אני נכנסת להתקלח ולהתארגן, בזמן שלא אהיה בבית אני רוצה שתהיה קשור למיטה עם כיסוי עיניים ואטמי אוזניים, אני רוצה שתאבד את תחושת הזמן עד שאני חוזרת. אתה תהיה ללא כלוב ותמתין לי כפי שאני רוצה"
אני: "אוקיי, לא ציפיתי לזה, אבל אם זה רצונך כך יהיה. להגיש את האוכל?"
היא: "כן, אני מורעבת.."
***
סיימנו לאכול, דאגתי להדיח את הכלים ולהחזיר את הסלון למצב בו היה, ניקיתי את פינת האוכל והשארתי הכל נקי ורענן.
היא מובילה אותי לחדר השינה, ואני אחריה כמו ילד טוב, איברי כבר זקור ועומד חזק,
לפתע היא משחררת אמירה: "או או, תראו מי התעורר לו אחרי תרדמת ארוכה? ברוך הבא למחוזותינו".
אני מחייך, נבוך מעט.
היא מבקשת ממני לשכב על המיטה, אוזקת כל יד וכל רגל לפינה אחרת, אני מתמסר אליה ועושה כפי שהיא מורה ודורשת ממני. לאחר שאני אזוק היטב ולא יכול לזוז היא מביאה את כיסוי העיניים ממגירת הצעצועים. לפתע היא עוצרת, חושבת, משהו שעלה לה פתאום בראש, ואז זה מגיע: "ניתן לך להנות בנתיים ממני מתארגנת, אשים לך את הכיסוי לפני שאני יוצאת".
היא מתפשטת, מורידה אט אט את בגדיה, כל בגד יורד לאט ובעדינות, היא בתחתונים וחזיה שחורים, היא מסתכלת עלי ובוחנת את המבטים שאני לוטש בה, עיני לא זזות וקשובות לכל מנעד ותזוזה שהיא עושה.
היא מחייכת אליי. "אני נכנסת להתקלח".
לאחר המקלחת היא מתלבשת ומתארגנת, קרם לאורך הגוף, מתלבטת מה ללבוש, שמלה צמודה או חצאית וחולצה? אבל לפני היא אומרת בקול: "צריך לבחור הלבשה תחתונה" פונה לארון ושמה סט תחרה מהמם, כזה שלא משאיר כל מקום לדמיון. אני נאנח מחוסר היכולת לגעת בה. היא שומעת זאת, ושוב-מחייכת אליי.
שמלה נבחרה, היא לובשת אותה ונועלת נעלי עקב תואמות.
אני זורק לעברה: "זה דרינק עם חברה או מסיבת גאנג באנג?"
היא מביטה בי ואומרת: "ששש איך אתה מדבר? אני אישה נשואה, גאנג באנג זה מקסימום הזין שלך ופלאג שעוד לא ניסינו".
היא מתקרבת אליי, מכניסה לי אטם לכל אוזן, דואגת שזה ישב טוב טוב, אני מביט בה ולא שומע יותר כלום, ריח הבושם שנוטף ממנה מטריף אותי. היא מביאה את כיסוי העיניים ומלבישה לי אותו. נושקת לי על המצח ואני מבין שהיא הולכת.
נשארתי אני על המיטה, קול דממה דקה, אין רעש, אין צליל, שומע את נשימותי ואת דפיקות הלב. זוכר שהיא נכנסה להתקלח-השעה היתה 19:23, אז כנראה הם קבעו בשעה 20:00, וזו נסיעה קצרה מהבית. ביני לבין עצמי תוהה מה יהיה הלילה ומה מצפה לי כשהיא תחזור, הזמן עושה את שלו, גם המחשבות, איברי זקור לעצם המחשבות שעוברות לי בראש, ומנגד-הוא חוזר לגודלו הטבעי שאני מאבד את קו המחשבה וצולל לשינה.
***
מגע קל באוזן, אני מתעורר. מרגיש את ידיה מוציאות ממני את אטמי האוזניים. היא קמה מהמיטה וקולות העקבים נשמעים היטב, אני לא רואה דבר-כיסוי העיניים עושה עבודה טובה. נקישות העקבים נשמעים היטב, קולות של הסרת בגדים נשמעים ברקע, השמלה יורדת וגם כן החזייה לפי הקול שהיא משמיעה "סוף סוף בלי חזייה אומרת בקול".
היא מתקרבת אליי, אני מרגיש את רגליה על המיטה. לפתע היא מקרבת עצמה אליי ומסירה לאט ובזהירות את כיסוי העיניים, אני מסתנוור מהאור הקיים בחדר, לאט לאט פוקח את עיני באופן מלא. רואה לנגד עיני את גופה עירום לחלוטין, כמה יפה המראה הזה אומר בתוך ראשי, היא מהממת כל כך, אני מוקסם ושבוי בה. היא מציגה לראווה את הכוס שלה לנגד עיני, קרוב מאוד לשפתי אך בלי שום יכולת לגעת או לטעום, היא נהנת מזה וצוחקת, חיוך ניכר על פניה, תחושה של שמחה וניצחון.
אני מגניב מבט לשעון ורואה את השעה 22:46, אומר לעצמי בראש "הם נפגשו לשעתיים. נרדמתי עד עכשיו?.."
לפתע היא אומרת לי:
"יקר שלי, התמודדת בגבורה 40 יום עם השיגעונות שלי, המשימות שלי, הרצונות שלי, הכוח שלי, העוצמה שלי, המחזור שלי, הכעס שלי, ועוד הרבה מיני רבים, הגיע הזמן לגמול לך בעבור זה עם משהו שרציתה הרבה זמן.."
אני במחשבות: "מה רציתי הרבה זמן? WTF מה הולך להיות כאן עכשיו?.."
היא: "אני מחזירה לך את הכיסוי עכשיו, אתה לא מדבר מילה, ומה שקורה מכאן זה החלטה שלי איך הגמירה שלך תהיה היום, בסוף זו גמירה שלי קודם כל, ואני יודעת שמרגע שתגמור תחזור לסורך ולא תתייחס אליי-אני מודעת לזה, הכלוב יחזור מהר מהרגיל כנראה. תהנה מתוק שלי.."
הכיסוי חוזר, אני לא מספיק לומר מילה.
היא נוגעת באיברי, אוספת אותו בידיה, נוגעת לא נוגעת, מאוננת אותי ומפסיקה. לפתע מרגיש נוזל נשפך על איברי, היא ממשיכה להניע את ידיה עליו, הרגשה חלומית, לא הרגשתי את הידיים שלה עליי המון זמן. היא מעסה את איברי, עולה ויורדת עם הידיים, מאוננת אותי כפי שלא עשתה מעולם, התחושה כל כך נדירה, באמת שאני לא זוכר חוויה כזו.
לפתע היא עוצרת, עולה עליי כשרגליה מפוסקות, מחדירה אותי לתוכה.
מרגיש אותה עוטפת אותי בחום גופה, עולה יורדת, נעה במנעד שלה, בעולם הפרטי שלה על איברי, אני גונח מעונג ומאושר, איזו הרגשה מדהימה, זי בתוך כוס, כמה טובה ההרגשה הזו, פתאום אתה פשוט מעריך את זה פי מיליון. אני לא רואה אבל שומע אותה נהנת גם.
40 יום זה המון זמן ואני מרגיש אחרי רבע שעה שאני קרוב מאוד לגמור, אני אומר לה: "אני קרוב לגמור.."
היא מיד יוצאת: "לא, ממש לא, אתה לא גומר בפנים, תגיד תודה שאני בכלל נותנת לך לגמור היום!.."
אני בהלם, קצת טוטאלי, מה עשיתי לאשתי? מה הוללתי? זאת היא באמת? אני חולם, זה בוח חלום, תתעורר.
היא מחזיקה את איברי ולפתע נותנת סטירה קטנה בביצים-אני קופץ, ממשיכה לעסות אותו שוב ולפתע מכה נוספת-לא חזקה, וגם לא חלשה.
אני נרגע, היא עולה עליי שוב, הפעם בצורה שונה, פניה לא מולי, הגניחות שלה נשמעות רחוק יותר-היא עלתה שהגב שלה נמצא כלפיי כנראה. אף פעם לא עשינו את התנוחה הזו. היא ממשיכה, עולה ויורדת, היא נעצרת. לפתע רעש רטט חד שובר את השקט בחדר-היא הדליקה את היונק, היא עדיין עליי, איברי כולו בתוכה. היא חוזרת לנוע שוב והפעם שהיונק על הדגדגן שלה, היא גונחת חזק, הקולות שיוצאים ממנה נשמעים היטב-היא קרובה לגמור.
קולות רבים יוצאים מגרונה-היא גמרה חזק, רעידות גופה מורגשים על גופי, ואני נלחם לא לגמור בפנים, לא לאכזב אותה. אחרי כמה דקות היא נרגעת, יוצאת ממני והולכת, רעשי העקבים נשמעים מסלון הבית.
היא חוזרת לחדר, מרגיש אותה שוב קרובה אליי, לא יכול לגעת או לזוז, ידי קשורות היטב לכל צידי המיטה. שוב נוזל נשפך על איברי, מרגיש את ידיה הפעם חזק יותר, היא מאוננת את איברי ואני מתמסר להרגשה, הלב פועם חזק, היא ממשיכה להניע את ידיה לקולות הגניחה שיוצאות ממני, היא ממשיכה ולא עוצרת, עוד רגע אני גומר, אומר לה שאני קרוב לגמור, היא ממשיכה ולפתע מרגיש יד נוספת ליד הבטן שלי, זו היד השנייה שלה, אבל למה? למה היא שמה את היד? היא ממשיכה לאונן אותי ואני עוד רגע מתפוצץ בתוך ידיה, אני קרוב, היא ממשיכה ואני מתפוצץ במגע שלה, מוציא את כל המטחים לעבר גופי, חלקם אף פוגעים לי בפנים, באף ובפה, חלקם על ידה שנמצאת על הבטן שלי, אני מרגיש אותה ממשיכה לחלוב את איברי ואני רועד כמו שלא רעדתי מימי, כוכבים זה בקטנה לאומת התחושה שהרגשתי.
היא משחררת את איברי מהיד שלה, מורידה לי את כיסוי העיניים, אני שוב מסונוור מהאור בחדר, פוקח את עיני ורואה אותה לפני, היא מביטה בי ומחייכת:
"אם כזו כמות זרע לא צריך חלב לקפה"
אני עונה: "ממש"
היא: "ביקשת הרבה זמן זרע ישירות מהיד שלי, אז אספתי את כל הזרע שלך והוא ביד שלי עכשיו, ואתה הולך לבלוע את הכל.."
אני: "אני לא רוצה, זה הרבה.."
היא: "אתה ילד גדול, אתה תצליח, דיברנו על זה הרבה, הגיע הזמן להוכיח את עצמך אחרי כל כך הרבה זמן".
אני שותק.
היא: "פה גדול"
אני פותח את הפה, והיא מטפטפת את כל הזרע שלי לתוך פי, טעם מר ומלוח, קצת מתוק. אני בולע הכל.
היא: "נשאר עוד על היד, רוצה ללקק את זה?.."
אני: "לא, אספיק לי."
היא: "אז בכל זאת תלקק-ומצמידה את ידה לשפתיי ואני מנקה את ידה מכל טיפות הזרע האחרונות שנותרו".
"כל הכבוד לך, אני גאה בך כל כך, אני רואה שאתה לא רק מדבר אלא גם עושה".
***
היא משחררת אותי מהקשירה, ידי מעט אדומות מעוצמת הקשר שהיה אדוק עליי, אני קם, היא מחבקת אותי חזק, מצמידה אותי אליה, נושם את הצוואר שלה, מריח אותה, הדמעות לא מאחרות לבוא, אני מזיל דמעות שנופלות על גבה-היא מרגישה זאת.
הרגשות שיצאו ממני היו עצומים, רגש מעול בדמעות של אושר ושמחה. היא מביטה בי ומסתכלת לתוך עיני.
"למה אתה בוכה? עשיתי משהו לא בסדר? לא היה לך טוב?.."
אני: "היית מושלמת, אני מרגיש כמו בחלום, לא רוצה להתעורר.."
היא מנגבת ממני את הדמעות ואומרת לי "אני אוהבת אותך, אתה בעל מושלם, כמה כוח רצון ותושיה יש לך, ומוסיפה-זכיתי בבעל מדהים, כזה שלא חלמתי מימיי.."
אני מגיב ואומר לה "תודה, תודה על מי שאת ומה שאת בשבילי. תודה על זה שהסכמת לנסות ולהיפתח לעולם הזה שכל כך רחוק ממך.."
אני אוהב אותך אשתי היקרה, אוהב כפי שלא אהבתי בחיים.
