מונוגמיה, השקר המושלם.
שמיכת טלאים קצרה של הבטחה שקרית לביטחון זוגי. אשליה של קנית ביטוח מקיף למזעור פגיעות באמצעות גידור וגבולות.
מודל עסקי שנועד לכישלון והפסד ובכל זאת אנחנו רואים רווחי שיא לצד תשואות מרשימות משנה לשנה.
"מי קונה, מי קונה, רק היום כנות שקרית במחיר זול"
כל אחת היא פוטנציאל מיני אבל לא כל אחת היא העולם שאת מעניקה לי, אני לא חושב שישנה שם משהי שתצליח להעניק לי חצי ממה שאת מצליחה, לא תתקרב לקרסולים שלך ובכל זאת, עמדת התצפית שלי תמיד מאוישת.
אין שני לפלרטט ראשוני.
הריגוש, ההבנה לצד הידיעה היא חסרת תחליף אבל לחלוטין לא סותרת או קשורה אלייך. זה שהייתי צריך את זה באותה הנקודת זמן לא אומר שאני לא אחזור אלייך, לתחנת העגינה שלי.
לחזור אלייך ולספר לך הכל,זאת האמת שלי, חלקת האלוהים הקטנה והטהורה שלי, בלי מילים מצוחצחות ובלי שינוי קל של המציאות.
מנת חלקנו היא הכנות, האמת שבינינו, תמצית האהבה שאנחנו בוחרים ללא מחוייבות מוסדיים וגבולות חברתיים לשתף, להתייעץ ולחלוק.
אני שלך ואת שלי, עם פלרטוטים ובלי.
אז למה זה כלכך קשה?
למה הלב נכמר שאת משתפת?
למה אנחנו ישר מתכווצים?