יושב על הגלשן ומהרהר.
היא אוהבת אבל, מחפשת ריגוש חדש.
קשה לי להגיד שלא ראיתי את זה מגיע אבל, עדיין, קשה להיות מוכנים לדבר כזה.
בזמן שאני מהרהר, אני מסתכל על האופק,להקת ציפורים במעוף נמוך עושה את דרכה למקום חם יותר, סט מגיע ואני מתמקם, חותר ועולה על הגל, מסיים במקום אחר לגמרי מאיפה שהתחלתי.
ענני סערה ברקע ואני מתקשה לחזור לנקודה שהייתי בה, לא משנה כמה חזק או מהר אני חותר.
אני יוצא החוצה ושוטף מעלי את המלח והחול והקושי. הרוח מכה בפנים שלי כאילו מנסה להגיד לי משהו אבל אני לא מקשיב.
מארגן את הציוד ונכנס לאוטו, מוציא את הנייד ורואה הודעה ממנה:
"אני מעדכנת אותך שהתכתבתי כל הבוקר עם נ' והיה ממש כיף, הוא זורם וסקסי. אתה חסר לי"
אני זורק למושב שלידי את המכשיר ונוסע למשרד.
דלתות נפתחות מעצמן, חיוכים מזויפים, מכונת אספרסו מפונפנת ואני מתחיל את היום.
אני מתחיל אותו אחרת לגמרי מהמקום שהיית בו לפני כמה ימים, נקודת התחלה חדשה.
אני מתרגל למקום החדש שלי, קצת מעלה נוסטלגיה אבל בעיקר מכוון לעתיד שיבוא.
אני יודע שמשהו חדש ומסעיר יגיע בקרוב, אני ממש מרגיש את זה.
נכנס לאוטו, הרדיו מנגן " כרטיס טיסה" של סיוון שביט, המילים חודרת לי לגוף כמו נעצים קטנות.
נכנס למעלית ועולה הביתה, מתיישב על הספה בכבדות, מוזג כוסית של וויסקי יפני, שתי קוביות של קרח, ומחכה.
