סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים למגירת הסכום

לפני 9 חודשים. 31 בינואר 2024 בשעה 9:04

זה לקח לי שני שלוקים טובים מהוויסקי כדי להקהות את החושים והמחשבות הטרודניות שמציפות אותי לאחרונה.

ריח מוכר ונעים מסיח את דעתי מהבהייה המביכה שלי על הברמנית. היא לוחשת לי באוזן, מותר לי לשבת?

אני מהנהן עם הראש.

- תודה אדוני היא לוחשת.

היא לובשת ג'ינס צמוד שמציג גוף מהממם, חולצה לבנה תפוחה עם מחשוף ושרשרת דקה ועדינה, שיער שחור פזור, מתולתל.

היא מתיישבת לימיני, אני מסמן לברמנית

"היא תשתה מה שאני שותה, אותו הוויסקי עם שתי קוביות קרח" הברמנית מהנהנת ומתחילה למזוג.

- תודה אדוני.

 "רצית לדבר ולא בטלפון, אז..הינה אנחנו כאן".

היא לוקחת שלוק קטן, הוויסקי מחליק לה בגרון וטיפה אחת בורחת לצד השפה, אני מתקרב ומעביר את הלשון שלי, גורף את הטיפה הזאת אלי, היא מחייכת.

- תודה אדוני שהסכמת להפגש איתי, אחרי מספר החלטות שלקחתי הגעתי לתובנה שאתה כבר הפכת לחלק גדול מחיי ואני לא רוצה אחרים, אני מבקשת לחזור להשלט על ידיך שוב.

 

**שליטה, מה זה בעצם?

לתפיסתי כרגע שליטה הוא משהו שאתה מקבל מהצד השני, אתה לא לוקח.

זה אומר:

המון אחריות, סדר, רגשות, הבנה עמוקה של הצד השני ובעצם מה היא צריכה כלומר מה היא מבקשת שאתן לה, רגשות כן שוב.

משהי שמה את הלב שלה בכף היד שלי וסומכת אלי שאשמור עליו.

פאק כמה אחריות...אבל, אני, אוהב את זה.

 

"למה את רוצה שנחזור ליחסי שליטה"?

- אני...(הקול שלה רועד),חושבת שאני אוהבת אותך. אני מבינה שאני לא צריכה "צעצועים" ברקע, אני זקוקה ורוצה אותך.

חיוך ענקי מתפשט לי על הפרצוף.

היא, בוכה.

" לכי לשרותים,תרגעי ותסדרי את עצמך ואז תחזרי".

-כן אדוני.

היא נעמדת, אני דוחף את הכסא שלי אחורה מהבר, היא נבהלת מסתובבת אלי ואני מחבק אותה, היא מחבקת בחזרה וממשיכה להתייפח.

" לכי". 

היא חוזרת מבויישת, סמוקה, עיניים נפוחות.

ברמנית, שני צסרים בבקשה, יש לנו על מה להרים כוסית היום.

הברמנית מיד מוזגת. היא מסתכלת עלי בחיוך מבוייש. אני פונה אליה ואומר:

"אני שמח שבאתי, שימחת אותי מאוד עם מה שאמרת, אני מרגיש גם אלייך ולכן, מחר אשכתב את הפרוטוקול ואשלח לך, את יודעת מה זה אומר מהרגע שאת מסכימה?

- היא מחייכת ומהנהנת.

אנחנו מורידים את הצייסרים באחת.

"לכי לשרותים, תורידי את התחתונים תחזרי לפה ותגישי לי אותם.

- כן אדוני.

היא חוזרת אחרי מספר רגעים, ממוקדת מאוד חושפת את התחתונים שהיו מכווצים באגרוף שלה.

"לא,לא, לא, אמרתי שתגישי לי אותם".

היא מוציאה אותם מהיד שלה, מותחת אותם כך שהם ישרים ומגישה לי אותם.

אני מסניף אותם, הריח שלה מתוק, מכניס לכיס המכנס שלי, משלם את החשבון עבורנו ומלווה אותה ליציאה בחוץ מבול.

יש  לך מטריה?

- לא אדוני.

אני נותן לה את שלי.

"מחר תקבלי פרוטוקול חדש, לילה טוב ס'."

- לילה טוב אדוני.

אני צועד בגשם לכיוון האוטו שלי, הגשם לא יפריע לי, הוא דווקא מקרר את מה שהוויסקי חימם.

היא בוהה בי מתרחק, יודעת שהיא תצטרף לעבוד קשה לפלס בחזרה את דרכה.

ליאונדיס - ישנם אנשים שלא אוהבים פיצה?
לפני 9 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י