"בקשות מיוחדות אדוני"?
זאת השאלה שאני נשאל כל פעם שאני נוסע אליה.
הידיעה שביכולתי להשפיע, לתכנן, לביים ולבצע את כל מה שעולה על רוחי, היא כלכך חזקה ומטורפת שרק השאלה הזאת מציתה בי את הדמיון ומדליקה כל תא במוח הקודח שלי.
"תשמני את כולך, וו בתחת שלך,תשכבי על המיטה שאת על הבטן עד שאגיע".
- "כן אדוני".
הידיעה שככה אני הולך לקבל אותה, מחרמנת אותי במהלך כל הנסיעה.
אני עולה, מתקרב לחדר וכבר מריח מרחוק את ריח השמן שמתערבב עם הקרם שלה.
היא כמובן במנח, שותקת, ממתינה.
אני מתפשט, אנחנו לא מחליפים מילים ואני מתחיל לשחק עם הוו.
מרים לה את הראש כלפי מעלה, קושר את הקצה של החבל של הוו לשיער שלה ונותן לה להחליט האם היא רוצה לשמוט את הראש שהוו יכנס לתחת שלה עמוק יותר או שהיא תתרגל מתיחות צוואר.
אני מעסה לה את הדגדגן, נושך את הלחיים של התחת וחודר באחת לכוס שלה.
אנחנו מזדיינים במשך שעה, מחליפים תנוחות, עוסקים בגמירות וכאב ובסוף נכנסים למקלחת ביחד.
שם, אנחנו שוב רגועים, שלווים, מתחילים את היום נקיים ומאושרים.