פעם זאת הייתה קללה עסיסית, מחרידה ובוטה.
כשמשהו היה אומר אותה, זה היה מלווה בכעס אדיר עד איבוד עשתונות.
היום כשאני שומע אותה, עולה בי חמלה, חרמנות ואני אגזים ואגיד שאני נדלק.
אבל כשאני אומר אותה, זה אומר שהצד שאליו אני מפנה את התואר, זכה בו, לא פחות מזה.
שם התואר יוצא מפי בערגה גדולה וביראת כבוד.
***
ישבתי בבר, צחוקים עם חברים ופתאום סצנה גדולה מאחד השולחנות ומשהו קרא לעבר משהי - זונה.
אוטומטית חייכתי כמו מפגר.
הוא עזב והיא בכתה.
ניגשתי אליה, במקום מטפחת, הגשתי לה מפית ובקבוק מים.
"למה את בוכה"?
- "לא ראית מה שהיה פה".
"ראיתי"
- "נו"?
"תסתכלי סביבך, כל אחד כאן בשלו, הסצנה שלכם הזיזה למשהו כאן לשניה אחת, את זונה?"
- "תגיד לי אתה סתום"
"קשה לי לתת לך תשובה אובייקטיבית, לא, לא חושב ואת, זונה"?
היא מחייכת ומרוגזת, שילוב מגניב.
"תעני לי".
- "לא, אני לא חושבת".
"א. חבל, יש בזה משהו סקסי.
ב. אז על מה הדמעות?
הלך הדייט יבואו אחריו.
אבל שתדעי, שבכולנו יש משהו בפנים שרוצה לקבל ביטוי, בעבודה, מול חברים ובמיטה כשמזיינים, זה לא נורא בכלל"
- "תקשיב לי טוב, אין לי מושג על מה אתה מדבר, תביא איתך בחזור את המשקה שלך, תזמין לי כוסית לבחירתך ובוא נברר על מה לעזאזל אתה מדבר"
"אני חושב שאזמין לנו בקבוק, זה יקח זמן".