בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המחברת הגדולה

"אנחנו מעבירים את ידינו מעל להבה. אנחנו עושים חתכים בסכין בירכנו, בזרוענו, בחזנו, ואנחנו שופכים כוהל על פצעינו. בכל פעם אנחנו אומרים:
— זה לא כואב.
כעבור זמן מה כבר איננו חשים בעצם כלום."
לפני שנה. 24 בספטמבר 2022 בשעה 11:13

הוא כמעט נרדם כשאני יוצאת מהמקלחת עירומה ונכנסת למיטה. אני זונחת את המגבת נכנסת אל מתחת לשמיכה, ומטפסת לו על הגב. הידיים שלי נשלחות מתחת לגוף שלו, רק כדי לסמן לו שאני מבקשת אותו נעול. הגוף שלו חם, חלק ומתוק, ואני מלקקת, נושכת ומנשקת, כשהאגן שלי משפשף את עצמו על התחת שלו. הטרף נע מתחתי, אבל מילה אחת משקיטה ועוצרת את ההתפתלויות שלו. אחרי שאני משביעה חלק מתאוות הבשרים שלי, אני מושכת אותו אל בין הרגליים שלי וסוחטת מהשפתיים שלו שלוש גמירות. כעת אני רפויה, כמעט נרדמת, והוא קשוי באיזורים מסויימים ומתקשה להרדם. זה גורם לי להרדם מחוייכת.

devoted for her​(אחר) - זה מקסים!
רשמית עוקב אחריך
לפני שנה
Aציבעוני​(אחר) - את.זה לא הבנתי
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י