בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המחברת הגדולה

"אנחנו מעבירים את ידינו מעל להבה. אנחנו עושים חתכים בסכין בירכנו, בזרוענו, בחזנו, ואנחנו שופכים כוהל על פצעינו. בכל פעם אנחנו אומרים:
— זה לא כואב.
כעבור זמן מה כבר איננו חשים בעצם כלום."
לפני שנה. 17 באוקטובר 2022 בשעה 8:47

 

אני מלמדת אותו שלא תמיד צריך מילים גבוהות. לא צריך מילים בכלל. או אישיות. צריך זין עומד, לשון כנועה, כשרון ורצון להצטיין. שיש מצבים שנמדדים באיכות השירות בלבד, וזה מספיק לי. מכאן אני אקח את זה למקום הנכון לי.

 אני מסבירה לו בסבלנות, מלטפת אותו בחיבה תוך כדי, על מנת שיהיה פתוח לרעיונות שלי. אני אומרת: "מעצם היותך שלי, אני קושרת כל חוויה מינית ורגשית שלך אלי, אבל לא כל חוויה רגשית ומינית שלי חייבת להיות קשורה אליך, טוי. לפעמים אתה רק הכלי שלוקח אותי לחוויה האישית שלי. החוויה שלי מושפעת ממך כמו שהיא יכולה להיות מושפעת מארוחה טובה או ויברטור, אבל היא לא קשורה אליך. אני לא בונה אינטימיות עם הארוחה או הויברטור, נכון טוי?" המבע שלו פרייסלס, כאילו כרגע מצץ פלח לימון. הוא מתנגד. מנסה להסביר לי שזה לא עובד כך. שגם מעל לכל חוויה פיסית נפרדת, תמיד מתקיימת החוויה הרוחנית שמאחדת בנינו, ושגם הוא מבקש לחוש חלק בלתי נפרד בשדות העונג והריגושים שלי. כשהוא מביע בלהט אצור את הטיעונים שלו, אני מהסה אותו ומסבירה שוב: לא כל מגע גופני שלי צריך להיות מאחד בנינו, אנחנו לא צריכים להתנהל כמו שאנשים אחרים מתנהלים, אלא כמו שנוח לי ואני מרגישה, וכדאי שיסתגל לרעיונות הספציפיים שלי ולא לרעיונות כלליים של האנושות. כי בכל זאת, אנושות היא לא כזו הצלחה גדולה.

אני ממשיכה, הולכת מהקל אל הכבד, בזהירות אך בנחישות: למשל, נעים ורצוי לפתח גם את הקשר הרגשי והמיני של אדם עם עצמו, והרבה אנשים מתבלבלים או שוכחים לעשות אהבה עם עצמם, להניח את עצמם לפני ומעל כולם, ולחקור ברצינות את המקורות הפנימיים של העונג והאהבה על כל גווניה.

הוא מביט בי מבולבל ומתנגד, ואני מסבירה לו ומתפשטת תוך כדי, כדי להכנס להתקלח. אני מביטה בו ורואה איך ההתנגדויות שלו נבלעות, והפנים החמוצות המביעות אי הסכמה, משתנות. המבט שלו מתחלף, דומה לפני חתלתול שאישוניו מתרחבים והוא מתרכז, ממש לפני שהוא צד את כף הרגל של הבעלים שלו. בדרך למקלחת אני פותחת את הכפתור והרוכסן במכנסיו, ומוציאה את הזין שלו שכבר זקור. אני מלטפת בעדינות ומבקשת ממנו שישמור על "קצה" בינתיים. זה הסימן לכך שהוא צריך להיות במרחק של שניה וחצי מגמירה. לא באמת צריך את זה בשביל לשרת, אבל גיליתי שאחרי חצי שעה או שעה על הקצה, הוא הרבה יותר טוב לאורגזמות שלי.

כשאני יוצאת, אני מתנגבת, נכנסת לי למיטה הקרירה, ומתכסה. אני מרימה מעט את השמיכה והוא מבין שאני צריכה זמן עם עצמי, ולכן הוא משתחל פנימה בשקט מופתי, אני מחליקה את השמיכה למקומה, והוא נשאר עם כוס שדורש את האורגזמות שלו, ומעט מדי חמצן. 

 

 

Aציבעוני​(אחר) - כמה נמוך כמה גבוה
ומישור היחוס משתנה מעת לעת
בהתאם
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - אני רואה שהבנת.
לפני שנה
Aציבעוני​(אחר) - בטוח שלא תחליפי אותו)))
לפני שנה
PateTi​(נשלט) - כלי לסיפוק הצרכים והחשקים שלך
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - פשוט מאוד.
לפני שנה
bondman​(נשלט){FLR} - מדליק ומעמיד לקרוא.
:-)
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - מותר גם להנות. :)
לפני שנה
Leaker​(נשלט) - אם אני מנסה לענות על השאלה בכותרת הפוסט- התשובה היא בגלים. כי בתוך ההווייה של צעצוע יש הרבה רגעים. הרבה מאבק בין הצעצוע לאדם. יש כמובן רגעי שפל, הרי לשם כך התכנסנו לא? אבל בזכותם נראה לי- כשנעים-זה הכי נעים.
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - זה בסדר גמור להאבק מאבקים פנימיים. כל עוד זה לא פוגע בשירות שמתקבל.
לפני שנה
abir - אולי את מתייחסת אליו לפעמים כמו ויברטור, אבל הוא הויברטור שלך.
גם לחפצים אנו מפתחים לא פעם קשר רגשי:)
לפני שנה
Leaker​(נשלט) - פספסת את הרכבת הזאת... לך איזה 15 פוסטים אחורה ;)
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - אני בהחלט מפתחת קשרים רגשיים עם חפצים. :)
לפני שנה
abir - מחייך, אני מנוי על הבלוג הזה :)
לפני שנה
herboytoy{GLINDA} - כן מיס. ברור לי שככה זה ושככה אני שם עבורך.
לפני שנה
devoted for her​(אחר) - מודל לחיקוי. כרגיל, מהופנט מהשליטה הטוטאלית שלך
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י