כל יום לומדים משהו חדש, בעיקר אנחנו, האנשים שחיים על הקצה. :)
אולי יהיו בניכם כאלה שישאלו בסקרנות: אמרי לנו גלינדה, מה גילית?
ובכן, לכל הסקרנים, למדתי משהו על הקצה שלו. יותר נכון, על הקצה של הזין שלו. בעצם, נכון יותר יהיה להגיד שגיליתי את השניה המדויקת הזו, שאם אני עוצרת בה הוא כמעט מתחיל לבכות, ואם אני עוברת אותה מהלך שניה אחת, הוא מתחיל להשפריץ את עצמו לתקרה.
כמו כל תגלית חשובה, גם זה התגלה לי במקרה.
כמו כל אדם מהשורה ששומר היטב על הרכוש שלו, הוריתי לצעצוע לפני יומיים, לשכב יפה ועירום על המיטה, כדי שאוכל לעסות אותו ולבדוק בצורה מדוקדקת שכל שריר וקפל נמצאים במקום הנכון, ושהוא שומר היטב על הרכוש שלי.
אחרי שסיימתי ביסודיות את כל החלק האחורי, הוא הסתובב, ואני עיסיתי היטב את החזה והבטן שלו, בודקת שגם התריסריון במקום. פתאום שמתי לב להזדקרות חלציים קלה, שגרמה לי לשלוח יד מלאה קרם לזין ולביצים שלו, לבדיקה יסודית. כאמור, אני מדקדקת קלה כבחמורה בכל שריר, קפל, אשך או גליל ספוגי שמתמלא בדם עד שהוא מתנפח ומתקשה, וגורם לצעצוע לייבב, ואפילו לבקש לגמור, כי נעים לו.
אני לא נגד נעים, האמת, אבל זה לא יכול להיות על חשבון התחזוקה השוטפת, ועוד לא סיימתי את בדיקת הירכיים והשוקיים. לכן סחטתי אותו לקצה, עד שהוא התחיל לדבר בשפה שאני לא מבינה, וחרחר שהוא גומר.
ואז זה קרה, ניע ירכיים כמעט לא מורגש, כאילו השריר הארבע ראשי בכבודו ובעצמו, מעלה מתוכו זרע לביצים במאמץ שיא. עצרתי מייד, והוא פשוט חבט עם הראש בכרית ואמר שזה אכזרי. כמעט נכמרו רחמיי. השארתי את הזין שלו להתנודד קצת, כשהוא מנסה באופן חסר תוחלת להשתפשף באויר, ועברתי לירכיים. סימנתי לעצמי את ניע הירכיים, כדי לבחון לעומק את השאלה אם מצאתי את הגביע הקדוש, את הסימן האולטימטיבי לכך שהגעתי למקום שבו הצעצוע מאבד כל קשר עם יכולת של שליטה עצמית, או קשר עם המוח שלו.
אתם בוודאי מנחשים שכן, ואתן בוודאי מנחשות כמה זה חמוד ומשעשע לקחת אותו שוב ושוב לאותו מקום בו הוא זועק באימה שהוא גומר, ולהמשיך שם עוד דקה שלמה בלי לקחת שבויים, עד זיע הירכיים שמספר לי שהזרע כבר קיבל פקודה לעלות במעלה הזין ולהשתלט על העולם.
מה שהכי משעשע זה שברון הלב (טוב, אולי שברון לב זו לא הגדרה מדויקת) שהוא נתקף כשאני עוצרת. אני מצידי לא יכולתי להפסיק. אולי עשרים או שלושים פעם לקחתי אותו עד לקצה ועצרתי. בשלב הזה הוא היה מוכן לתת כמעט הכל בעבור גמירה, ונע בין יללות שאני כלבה אכזרית ובין תחנונים שהוא יעשה הכל, פשוט הכל, כדי להפסיק את ההתעללות הזו.
בשלב הזה, גם לי לא היו דרישות מורכבות מדי, בכל זאת אני אדם צנוע. התיישבתי לו על הפנים כי זה לא יאה שעבד יגמור, בעוד גבירתו נשארת רטובה וחרמנית. זה גם יכול להרוס את הסדר ההיררכי הטוב וחבל. הוא מצידו, נרתם למשימה, כשהוא מנסה לנוע בין גלי הגירוי שלו, לגלי הגירוי שלי ועמד בזה בכבוד, כי כידוע, כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים.
סוף דבר, אני גמרתי, וסחטתי אותו מייד לאחר מכן בזעקות שנשאו לשמיים.
אחר כך הלכנו לצפות בפרק החמישי של הארי ומייגן, כדי שנוכל לזלזל קצת בבית המלוכה ולשאול את עצמנו אם גם מייגן מצאה את נקודת התחנונים הנפלאה הזו, כי אחרת אין לנו איך להסביר את התנהגותו של הארי. ושתינו תה. זה הרי מתבקש.
