אז קמתי בבוקר
וחשבתי על אתמול...
אתמול היה יום מאוד אמוציונלי, גליתי שהיא המשיכה בחיים שלה ושהיא לא רוצה לחזור אלי..
האמת שמצד אחד מרגיש הקלה ומצד שני שוק קטן
הקלה- סוף סוף ישלי וודאות כלשהי
שוק-איך יכול להיות שרק אני התאהבתי חזק כל כך? יכול להיות שניהלתי קשר עם עצמי?
דימיינתי סימנים שלא היו קיימים?
לא נעים להתסכל על הבלוג שלה ולראות שהיא כבר העלתה לשם פוסט ומתקדמת הלאה ומחפשת את הדבר הבא שלה..
אבל מה נעשה אלו החיים ואני הכי מפרגן לה בעולם ורוצה שיהיה לה הכי טוב שיכול להיות
ולעצמי - לגמרי תאכל מה שבישלת של הפוסט הקודם (אגב אם למישהו יש איזו משחה נגד יסורי מצפון אשמח למרוח חח)
כמו כן גיליתי על עצמי שהערכה שלי לעצמי הרבה יותר גבוהה כשיש בת זוג לצדי, במיוחד בת זוג שאני אוהב ומעריך ורואה בה בדמות לחיקוי .
לומד עכשיו לקבל, להכיל, ולאהוב את הלבד.
כרגע אני פעם ראשונה בחיי הבוגרים לא רוצה להכיר אף בחורה אחרת..
כמו כן קופץ כמה שלבים קדימה אבל תכלס - אינלי מושג מאיפה מתחילים למצוא זוגיות עם מין בדסמי (וכן אחרי שטעמתי מזה אני לא מוכן להתפשר) אבל בטוח שיום אחד אמצא ויהיה טוב
כבר שכחתי מזה להרגיש ככה פגוע,
המון זמן לא נפצעתי במשחק האהבה,
כיף לדעת שאני עוד יכול להתאהב,
והעוצמות היו סופר אינטנסיביות כמו שאני אוהב,
מאחל לעצמי לאהוב שוב בעוצמה הזאת,
להרגיש שוב את התשוקה הזאת,
And to get out the stages of grief as soon as possible
Cause may God be my witness - I loved that girl with all my heart
שולח אנרגיות חיוביות לכולם
הלוואי ותמיד נדע להסתכל על הכל בפרופורציה
ושנחוה רק חוויות טובות - אמן