מה שבלב

טובבבבבבב

אז אחרי תקופה רצינית שהייתי חסר חשק מיני משווע

אחרי המון זמן שהקדשתי להתבוננות וגילוי עצמי 

 פתאום חזר לו יצר החרמנות שלי בזכותה ;)

האמת שכבר כמעט ודאגתי לו,

אחרי תקופה ארוכה שהזין שלי נשאר רך כבר שכחתי כיצד הוא נראה כשהוא עומד איתן (ולעזאזל הוא מהמם!!)

הכל התחיל כשהיא שלחה לי הודעה "הי, מהקבוצה של הבדסמ- אתה הטעם שלי" 

עושה לעצמי פרצוף משתאה מלא הערכה- שאפו על התעוזה , חיטוט קל בפרופיל שלה מגלה לי גם שהיא באיזור גיל ה30 (למרות שנראת פחות), גמישה , קטנה בגוף,חיוך יפה, עיניים כחולות, בקיצור -בול הטעם שלי.

"הי גם את נראת מדהים, מה שלומך?"

"בסדר יחסית לנסיבות, כבר תקופה שלא היה לי סקס טוב, וממש חסר לי"

שוב פרצוף משתאה מלא הערכה- וואו שאפו על הישירות,היא מתחילה לעניין אותי, תמיד נמשכתי לנשים ישירות, מיניות, שמדברות תכלס בלי לעשות חשבון לחוקים שהחברה הפטריארכלית הכתיבה לנו.

בינינו - שאני חושב על זה, הסגנון הזה מאוד מזכיר לי את אמא שלי שתהיה בריאה

"מצטער לשמוע אבל נראה שהגעת למקום הנכון, כיף ששלחת הודעה ;) 

*תזוזה קלה בתחתונים*

"אז מאיפה אתה ספר לי קצת על עליך"

"בן 25, עובד בתור ____ , עצמאי, והאמת שב2 הודעות הצלחת לרגש אותי אחרי כמה חודשים  שלא התרגשתי מאף אחת, מוריד בפניך את הכובע"

"חחח תוריד משהו אחר יהיה מעניין יותר"

קורא את ההודעה פעמיים כדי לבדוק שקראתי נכון, ומרגיש תוך כדי את הזין שלי מזדקר בתחתונים, גדל וגדל עם כל רגע שאני מעכל בו את המידע החדש, בסוף אחרי כמה התחבטויות החלטתי להשיב:

"חחחח את בהחלט גורמת לי לרצות להוריד"

תוך שניה עונה

"קדימה צלם לי אני רוצה לראות עם מה ישלי עסק"

פה הייתי בפרשת דרכים.

לא צילמתי תמונות כאלה מאז גיל 18 לדעתי ודי עברתי את השלב הזה בחיי

אך לעזאזל היא הדליקה אותי בטירוף והיא כל כך יפה.. פאק איט, 

Let's see if I still got it !

ניגשתי לשירותים הורדתי את המכנס ואחרי 2 ליטופים חמודים כבר הייתי בשיא, הסטתי אותו הצידה כדי שהיא תוכל להתרשם ממלוא גודלו ועשיתי את התמונה כשאני עדיין עם תחתון עלי כי צריך לשמור על קצת מסתורין,

מכירים את התחושה הזאת של משהו חדש ואסור שאתה מרגישים סוג של head rush ומיני סחרחורת של ריגוש? אוחחחח זאת הרגשה כיפית שהתגעגעתי אליה, הרגשתי אותה כשלחצתי על שלח

היא הקליטה לי בחזרה 

"אהבתי, מה אתה עושה היום בערב?"

הקלטתי בחזרה 

"כיף לשמוע את הקול שלך! האמת פנוי לי- באלך לצאת לאכול נכיר קצת ?"

"כן אבל תבוא בלי ציפיות"

"ברור, מה שיזרום יזרום, בלי לחץ על כלום"

המשכנו לדבר ולהכיר

ונפגשנו כבר באותו הערב, 

ראיתי אותה מרחוק, ושאלוהים יעזור לי- אל פנים היא אפילו יפה יותר!

עד שיצאתי מהרכב הכלי שלי כבר הספיק להזדקר במכנס (השתמשתי בשיטה הידועה של להכניס אותו לגומי של התחתון כלפי מעלה כדי שלא יבלוט) ויצאתי מהרכב לחבק אותה ולהגיד לה שלום,

הבאתי לה חיבוק ואמרתי  כיף להכיר ,שחררתי את החיבוק ובאתי להכנס לרכב 

היא עצרה אותי ואמרה-תביא לי עוד חיבוק 

עשיתי כדבריה , ואז בחיוך זדוני תוך כדי שהיא מחבקת אותי היא התקרבה אלי לאוזן ולחשה לי "אני מרגישה אותו"

"תפסת אותי" עניתי בחיוך ביישן, 

"בוא נראה אם אתה מסוגל לעשות 2 דברים במקביל"

"מזאת אומרת?" שאלתי למרות שהראש הכחול שלי הבין ישר לאן היא מכוונת 

"אתה עוד תבין" הגיבה בחיוך רחב

נכנסו לרכב דיברנו קצת ואז והיא התקרבה אלי בטוענה שהיא רוצה לראות את צבע העיניים שלי מקרוב שמתי את היד על הלחי שלה והתחלתי לנשק אותה בהתחלה באיטיות ולאט לאט עם יותר ויותר תשוקה, הלשון שלה חמה ונעימה התאימה את עצמה לקצב של הלשון שלי, זאת היתה נשיקה מדהימה מלאה בתשוקה ויצרים.

תוך כדי הנשיקה היא שלחה את היד שלה לאיזור החלציים שלי (מיותר לציין שהייתי כבר זקור לחלוטין) תפסה בכלי הזקור שלי תוך שהיא אומרת מתנשמת מהנשיקה ומפרץ האדרנלין "אתה לא מבין כמה אתה עושה לי את זה, התחתונים שלי נהרסו "

"תתחילי להתרגל להביא איתך אחד ספייר" סיננתי בחיוך כשאני מנשק לה את הצוואר הקוליות

היא ניסתה להוריד לי את הגינס כדי לחשוף את הזין שלי ונתקלה בקשיים בגלל הג'ינס שלא רגיל לאכלס אותו במלוא תפארתו תוך מאבק ממושך של שנינו בג'ינס העקשן פתאום עבר ליידנו עובר אורח תמים שהזכיר לנו שאחרי הכל אנחנו נמצאים ברחוב יחסית מרכזי בשעת הערב מוקדמת- בהחלט לא מקום עם פרטיות!

החלטנו להתעשת על עצמנו ולנסוע לאכול כמו שתכננו, לא לפני שאמרתי לה תשאירי את היד שלך בביצים שלי, זה המקום שלה מעכשיו.

היא מיד עשתה זאת תוך שהיא מחזירה לי גרגור של חתול חמוד ושמה את הראש שלה על הכתף הימנית שלי,

למרות זאת רציתי לוודא שהיא הבינה 

לפני שהשתלבתי בתנועה הסתכלתי עליה ושאלתי "מה המקום של היד שלך"

"בביצים שלך" היא ענתה בקול מתפנק עם חיוך חתולי

"יפה" עניתי עם חיוך מסופק

לפני שהגענו למסעדה שאלתי אותה 

"תגידי מי שלח אותך אלי ומה הוא רוצה?"

"אף אחד, זו אני בכלל זימנתי אותך" היא ענתה בחיוך 

פאק. קלעה בול.  זאת התשובה שרציתי לקבל.

הגענו למסעדה וזה כבר סיפור לפוסט הבא.

רק אתן רמז - היה אחלה דייט .

התמונה לפני שהורדתי את המכנס🙈

טוב אז נתחיל בעובדות היבשות:

-משהו כמו חמישה חודשים לא יצאתי לדייט

-לא הייתי עם מישהי כבר בערך חודשיים

והאמת כנראה שהבטחון העצמי שלי היה מתרסק אם לא הייתי מקבל פידבקים חיוביים על איך שאני נראה

נקודה מעניינת: אחרי סיום של תקופה מסויימת חלק מאיתנו מת ולא יחזור וצריך ללמוד לחיות בלעדיו.. (לאו דווקא קשר רומנטי, זה יכול להיות קשר חברי, מקום עבודה, מעבר דירה וכו..) הפסיכולוגיה מסבירה בצורה הבאה:

יש לנו הרבה 'עצמי', ואני אסביר,

יש את העצמי כשאתה עם המשפחה, שהוא שונה מהעצמי כשאתה עם חברים שהוא שונה מהעצמי כשאתה עם בת הזוג, ואת העצמי של מקום העבודה וכן הלאה וכן הלאה... לכן כשנגמרת תקופה מסויימת בחיים ה'עצמי' שליווה את התקופה ההיא מת גם הוא וצריך ללמוד להסתדר בלעדיו (כמובן שהכל שהוא היה יותר חביב עליך ויותר משמעותי החוסר יותר ניכר).

אז ישבתי עם עצמי וחשבתי מה הלאה? 

אני מאוד מאמין שכשאתה נמצא במקום לא טוב בחיים, אתה צריך לשנות משהו בשגרה שלך כדי לצאת מהמקום הזה.

והחלטתי שבגלל שלא באלי להכיר בנות כרגע ואני מרגיש חסום רגשית (ובינינו אני ממש חושש שזה יבוא לידי ביטוי בחדר המיטות).

הגיע הזמן להתמקד בעצמי, ופתאום נחתה עלי ההבנה שתמיד חייתי בשביל אחרים (יותר נכון אחרות, בנות הזוג שלי).

תמיד הייתי משקיע בהן ועל עצמי חוסך, 

אם זה בקניית בגדים, אם זה במתנות, בכל דבר שהוא.. וזה לא שסבלתי או משהו,

פשוט האושר שלי היה שהן היו מאושרות,

איזה קל זה להפקיד את האושר שלך בידי אחרים אה? זריקת אחריות מושלמת.

זה היה פעם אפילו ברמה שכדי לחסוך בדלק כשהייתי לבד ברכב לא הייתי מדליק לעצמי מזגן (התרגלתי לחום חחח) אלא רק אם הייתי יודע שאני צריך לאסוף אותן, הייתי מדליק כדי שיכנסו לרכב נעים או בנסיעות משותפות כמובן

(חחח קמצן בסתר שכמותי)

על כל פנים החלטתי שאני משנה את זה. החלטתי שאחרי כמעט 25 שנים הגיע הזמן שאני אחיה קצת בשביל עצמי.

אז קניתי לעצמי בגדים חדשים כדי להרגיש טוב וזה דווקא עזר, והתחלתי ללמוד ספרדית כי אהבתי את השפה והאמת שהולך לי לא רע בכלל (הרבה יותר טוב מהמצופה)

עוד כמה החלטות שעשיתי:

-מקפיד על התזונה שלי, אוכל רק דברים בריאים - כי מה שאתה מכניס לגוף זה מה שאתה.

הורדתי חטיפים/מתוקים/סוכר

ובעקרון ככלל אם יש על זה מדבקה אדומה זה לא יכנס לבית שלי.

עומד כרגע על 8 אחוז שומן -ובחיים לא הייתי חטוב יותר ;) 

-שומע המון הרצאות של Ted (ממליץ בחום!)

לגמרי פותח אופקים חדשים ונותן מוטיבציה לחיות טוב יותר ובריא יותר

-הפסקתי לעשן וויד כי זה תקע אותי באותו המקום בחיים 

חזרתי לקרוא ספרים - קראתי את הספר פסיכולוגיה חיובית-יהודית כץ (ממליץ), כרגע קורא את הספר "כוחו של התחת מודע" - דוקטור ג'וזף מרפי, הספר מדבר על זה שאנחנו יכולים לזמן לעצמנו דברים בחיים באמצעות תשוקה וכוונה אמיתית. עוד לא הבנתי את השיטה עד הסוף אבל כשאקלוט אשתף כאן כדי שתוכלו גם אתם להשתמש בה כי למה שאשמור אותה רק לעצמי?

-חזרתי לרוץ בחוץ והכושר הגופני שלי מעולם לא היה טוב יותר.

החלטתי שאני רוצה ללמוד פייתון אז אם יש פה מישהו שעבר קורס ויכול להמליץ לי עליו ממש אשמח לשמוע - והאם עדיף לקנות לפטופ של ווינדוס או מק?

והכי חשוב הבנתי שכמה שמשבר/פרידה כואבת ואלוהים יודע שכאבתי כמו שלא כאב לי שנים (עד לרמה שאני עצמי הופתעתי מרמת הכאב) היא גם מקפצה, היא כאפת התעוררות כל החיים כדי לעשות דברים בצורה אחרת, כדי לשנות דברים,

כדי להפוך להיות בגרסה הטובה ביותר של עצמך.

מה הלאה?

להמשיך בשגרה הזאת כי היא עושה לי טוב

באיזשהו שלב לחזור לעולם הדייטים שאני כל כך שונא :(

ולחזור לכתוב פה סיפורים מעניינים כמו לפני שנה כי אכלתי את הראש 😉

מי שקרא/ה עד לפה אלופ/ה

מרגש אותי עד דמעות כל פעם מחדש..

ולהבדיל,

הנה אני מנסה לחייך: 

אין על דוקטור זמן, אלוף בלשכך כאבים.

הזויה הקלות שבה התאהבתי בה וכמות האנרגיה ושמחת החיים שאיבדתי ברגע שזה נגמר.

*חייב להמציא את עצמי מחדש עם בסיס חזק יותר*

לפרוטוקול ולעצמי - הלב שלי אמר לי להמשיך להלחם עליה ולחזר ולא לוותר אבל המוח הבין שהיא המשיכה והדבר האחרון שאני אעשה זה להטריד אז 

If you love someone you need to let him go

ולנושא אחר:

חודש ומשהו ללא סקס ועדיין לא נמשך לאף אחת.. מעניין מתי זה יקרה 

לדעתי יש לי בראש גם איזה חלק שלא רוצה לעשות סקס מ2 סיבות:

-פחד שלא יהיה חיבור טוב חוויה טובה כמו שהיתה איתה

-כי ברגע שזה יקרה זה ישנה את הסטטוס קוו שנוצר אצלי בראש  שאני מקיים יחסים רק איתה ואז בעצם זה שזה נגמר מקבל עוד תוקף במובן מסוים

סתם פורק פה,

טיפים, רעיונות, מילות עידוד יתקבלו בברכה

מאחל לכולם יום מקסים מלא בשורות טובות 

Keep walking forward and do your best everyday

אם יש משהו טוב בפרידות זה שהולכים יותר למכון כושר

אני איבדתי את זו שאהבתי 

ולאחר מכן

האוכל איבד טעם

העולם איבד עיניין

אבדה לי השמחה

והשינה הפכה לאתגר

לאחרונה הרסתי מערכת יחסים שהיתה מבחינתי הדבר הכי קרוב למושלם שפגשתי על הכדור הזה,

יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה להגיד לה,

כל כך הרבה חוויות שתיכננתי לנו שירדו לטימיון,

היא היתה הדבר הכי חשוב בעולם מבחינתי, היחידה בעולם. ועדיין סרחתי.

ומרגיש שהכל באשמתי

שרק הייתי צריך להיות יותר אמיץ ולברר מה היא מרגישה כלפי

במקום זה הלכתי לחפש צומי מבנות אחרות שלא עיניינו אותי כהוא זה, סתם שלחתי הודעות כמו ילד טיפש.

גיליתי שאני משתמש במנגנון הגנה פסיכולוגי, אני חווה ניתוק מהסיטואציה בה היא מסיימת את הקשר איתי, כנראה הסיטואציה היתה קשה מכדי שאכיל אותה כמו שהיא אז המוח בחר לנתק ואני זוכר אותה כזבוב על הקיר אשר מסתכל מהצד על כל ההתרחשות...

עדיין לא הצלחתי לפתור את השאלה שמכרסמת בי:

איך מפסיקים לכעוס על עצמך?

הדבר היחיד שנותן לי תקווה זו הידיעה שיום אחד הכאב יעבור..

פעם ראשונה אחרי קשר שאני מאשים רק את עצמי

פעם ראשונה שאני הפלתי את הכדור

פעם ראשונה שהרסתי משהו שלדעתי היה מושלם ועשיתי זאת לגמרי לבד

קשה להתמודדד עם רגשות האשמה

כל בוקר שאני קם הם לוחצים לי על הבטן ולאט לאט עולים לחזה עד שאני מרגיש אותם כמו גוש בגרון

ואפילו אין את הדחף לבכות כי הגוף כבר בכה מלא

רק פעם ב עולים הדמעות המעצבנות האלה שפשוט פורצים ממך כשאתה לא מוכן

בדרכ תוך כדי נסיעה בכביש המהיר ואז אתה צריך להלחם כדי לנסוע ולראות משהו בו זמנית

מרגיש שאיבדתי חתיכה מעצמי

מזכיר לעצמי כל הזמן שאם זה היה זה, ואם זה היה חזק אצלה כמו שזה אצלי, ואם היה באמת אכפת לה- היא לא היתה הולכת ככה, לפחות לא משאירה אותי כל כך אבוד

מסקנות:

חייב ללמוד להפריד בין סקס לאהבה.

כשמישהי רוצה רק להינות אסור להתאהב (לא משנה כמה מפתה זה).

זה כנראה לא היה זה.

וכשאתה כבר מאוהב אל תלך לפלרטט עם בנות אחרות יזין תגיד לה את זה כמו גבר ותתמודד עם ההשלכות.

נ.ב בתוך תוכי יש חלק בי ששמח שהתאהבתי ככה כי המון שנים לא הרגשתי מה שהרגשתי אליה ולא היה אפשר לפגוע בי כמו שנפגעתי כאן,

משמע אם זה קרה איתה בעתיד זה יקרה עם אחרת אז אסור לאבד תקווה, פשוט להמשיך קדימה עד שיעבור הכאב ונמציא את עצמי מחדש.

אז קמתי בבוקר

וחשבתי על אתמול...

אתמול היה יום מאוד אמוציונלי, גליתי שהיא המשיכה בחיים שלה ושהיא לא רוצה לחזור אלי..

האמת שמצד אחד מרגיש הקלה ומצד שני שוק קטן

הקלה- סוף סוף ישלי וודאות כלשהי

שוק-איך יכול להיות שרק אני התאהבתי חזק כל כך? יכול להיות שניהלתי קשר עם עצמי? 

דימיינתי סימנים שלא היו קיימים?

לא נעים להתסכל על הבלוג שלה ולראות שהיא כבר העלתה  לשם פוסט ומתקדמת הלאה ומחפשת את הדבר הבא שלה..

אבל מה נעשה אלו החיים ואני הכי מפרגן לה בעולם ורוצה שיהיה לה הכי טוב שיכול להיות

ולעצמי - לגמרי תאכל מה שבישלת של הפוסט הקודם (אגב אם למישהו יש איזו משחה נגד יסורי מצפון אשמח למרוח חח)

כמו כן גיליתי על עצמי שהערכה שלי לעצמי הרבה יותר גבוהה כשיש בת זוג לצדי, במיוחד בת זוג שאני אוהב ומעריך ורואה בה בדמות לחיקוי .

לומד עכשיו לקבל, להכיל, ולאהוב את הלבד.

כרגע אני פעם ראשונה בחיי הבוגרים לא רוצה להכיר אף בחורה אחרת..

כמו כן קופץ כמה שלבים קדימה אבל תכלס - אינלי מושג מאיפה מתחילים למצוא זוגיות עם מין בדסמי (וכן אחרי שטעמתי מזה אני לא מוכן להתפשר) אבל בטוח שיום אחד אמצא ויהיה טוב

כבר שכחתי מזה להרגיש ככה פגוע, 

המון זמן לא נפצעתי במשחק האהבה,

כיף לדעת שאני עוד יכול להתאהב,

והעוצמות היו סופר אינטנסיביות כמו שאני אוהב,

מאחל לעצמי לאהוב שוב בעוצמה הזאת,

להרגיש שוב את התשוקה הזאת,

And to get out the stages of grief as soon as possible

Cause may God be my witness - I loved that girl with all my heart

שולח אנרגיות חיוביות לכולם 

הלוואי ותמיד נדע להסתכל על הכל בפרופורציה

ושנחוה רק חוויות טובות - אמן