פעם ראשונה אחרי קשר שאני מאשים רק את עצמי
פעם ראשונה שאני הפלתי את הכדור
פעם ראשונה שהרסתי משהו שלדעתי היה מושלם ועשיתי זאת לגמרי לבד
קשה להתמודדד עם רגשות האשמה
כל בוקר שאני קם הם לוחצים לי על הבטן ולאט לאט עולים לחזה עד שאני מרגיש אותם כמו גוש בגרון
ואפילו אין את הדחף לבכות כי הגוף כבר בכה מלא
רק פעם ב עולים הדמעות המעצבנות האלה שפשוט פורצים ממך כשאתה לא מוכן
בדרכ תוך כדי נסיעה בכביש המהיר ואז אתה צריך להלחם כדי לנסוע ולראות משהו בו זמנית
מרגיש שאיבדתי חתיכה מעצמי
מזכיר לעצמי כל הזמן שאם זה היה זה, ואם זה היה חזק אצלה כמו שזה אצלי, ואם היה באמת אכפת לה- היא לא היתה הולכת ככה, לפחות לא משאירה אותי כל כך אבוד
מסקנות:
חייב ללמוד להפריד בין סקס לאהבה.
כשמישהי רוצה רק להינות אסור להתאהב (לא משנה כמה מפתה זה).
זה כנראה לא היה זה.
וכשאתה כבר מאוהב אל תלך לפלרטט עם בנות אחרות יזין תגיד לה את זה כמו גבר ותתמודד עם ההשלכות.
נ.ב בתוך תוכי יש חלק בי ששמח שהתאהבתי ככה כי המון שנים לא הרגשתי מה שהרגשתי אליה ולא היה אפשר לפגוע בי כמו שנפגעתי כאן,
משמע אם זה קרה איתה בעתיד זה יקרה עם אחרת אז אסור לאבד תקווה, פשוט להמשיך קדימה עד שיעבור הכאב ונמציא את עצמי מחדש.