סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מונולוג

נגיעות של החיים...
לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 15:55

את הימים סופר אני יחד עם לילות
ואת הדקות ואיתם גם את  השעות

מייחד אנוכי

למחשבות...

 

והכל מתמלא
חוויות משונות  בצבעים משתנים

תמונות  זוהרות .... והירהורים נוגים


והכאב האישי

אינו פג ולא מרפה
לאף לרגע


רק קולות עמומים
שללא הרף מזכירים
שוב ושוב ושוב
כמו אובססיה
חולנית

עננים של ערגה וזכרונות מרים


נסיונות לעבור
למצב רוח שונה
מותירים רק תהיות משתנות

ואיש אינו עונה


וכמו בתוך שעון חול
גדול ומפחיד


הגבר הדומיננטי
נותר כפרש בודד המתגלגל למטה
אל פי התהום

 

ואוחז
את  האתמול ...היום... ואולי גם את המחר

ועדיין כלום לא

... השתנה...

 

 

 

לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 5:17

דרכים רבות מונחות לפניך
 בלי הוראות
איך להגיע למחוז חפצך
זה רק אתה וההחלטות שלך
לאן לפנות ומה לזנוח


ואתה הולך כמו על ביצים מפוזרות
נזהר שלא לשבור נזהר שלא ללכלך
חושב קצת לשבת על הגדר
אבל הגדר היא לפחדנים


ואתה לא פחדן רק מחפש קצת ביטחון
הולך מכאן לשם ובחזרה
קצת מצטער על מה שלא היה
וקצת חולם על מה שיהיה


כזה מין בן אדם רגיל מהשורה
אוהב שונא ומקנא בוכה צוחק
פוחד וחולם על עולם טוב יותר
וכולם רצים מסביבך בטירוף
מנסים להספיק עוד


אבל אתה מתעקש לבדוק
לקחת נשימה נוספת
לא לצעוק רק לשתוק
לנצח את הכל את כל הכשלונות
להיכשל כדי להיות שם
ושוב לחזור לבדוק לחוות
ורק ללכת ללכת הלאה


להרפות מין הנופלים למטה
ולאחוז בידי המטפסים אל על
ולהגיע לפסגה ואז לראות
את הדרכים שמחכות לך


בכל פניה בכל סיבוב להצלחה
והפרס למעיזים למתמידים
הוא להגיע ולעשות ולתת ולהנות
הפרס של החיים הוא להיות פשוט


אתה והחלום..אתה והמציאות...

רק לדעת להתמודד ..ותו לא !

 

 

 

לפני 7 שנים. 25 בפברואר 2017 בשעה 4:33

היו היה פעם ילד שחלם להיות מיוחד.

הוא היה חושב מחשבות לא קובנציונלים ,מגיב ... ומתנהג בצורה קצת שונה ואחרת.

הוא חלם על כוחות אפלים ומופלאים שיש לו, בהם הוא הגיבור שמציל את כל העולם מן סופרמן כזה , איירון מן...

 

כאחד שיודע בדיוק מה העתיד צופן לו, כי הרי  יש לו כוחות מיוחדים שמצליחים להתגבר על כול המציאות.

הרי הוא האמין , בכל כוחו כי הוא מסוגל ויכול לשנות ולהשפיע על עולם ומלואו.

 

הוא האמין לאגדות שרקם ,ובעיקר האמין לאנשים השונים שניקרו בדרכו המתבגרת והמפותלת ארוכת השנים.

 

דמיין לעיתים את היופי והחן של החיים שיקחו אותו על כנפי נשרים למרחקים הקסומים שלהן הוא שאף וחלם.

הוא ידע שלמרות שחייו מאוד היו פשוטים ובנאלים , הרי בחובו צופן לו העתיד את הקסם המלא שבניסים והנפלאות .

 

הילד הקטן היה שוכב כל ערב במיטה וחולם חלומות הזויים....על אושר, על שלמות, על אהבה....על כנות ושייכות.

 

ברבות השנים,הוא פגש אנשים שלעגו לו בפנים , אנשים שהפכו אותו לחסר בטחון  וערערו בעיקר את האישיות .

הוא חווה חוויות משפילות ,בעיקר  כלכליות , מכות שהשאירו בו צלקות בלתי הפיכות.

ומכאן הדרך לטעויות מאוד קלה , שבעצם גרמו לחלומות שלו בסופו של יום להתרסק לשברים ורסיסים..

 

היום הילד הקטן בגר והפך לגבר , ואת האשליות והחלומות גנז ודחק לירכתי נפשו , ובלא מעט סבל ויסורים המשיך הלאה.

ועם הראש שהספיק לקבל דעת ,הוא מביט ללא משים נכוחה !... ואת הלב הקשיח פנימה כרובוט העובד עם ההיגיון שגובר

על כול רגש שפועם...

 

את האהבות העבר הישנות הוא זנח ונטש לטובת ההנאות שהוא הפנים בתוכו ,והחליף אותה בתודעה שמרוצת השנים

הוא הפך לשולט בחייו לחלוטין , ואת המציאות הזו ברבות השנים הוא הפך לפנטזיה מינית ויצר בה את הזהות שלו

כדום , ובעיקר עיצב את האישיות שלו כאדם השולט בגורלו .

 

ואת החלומות והפנטזיות ילדות הוא  השאיר לילדים אחרים שגודלים עם אותה  תמימות ,שבזמנו היית נהדרת....... אך החיים

עצמם הופכים אותם לעיתים למציאות נושכת.

 

 

לפני 7 שנים. 21 בפברואר 2017 בשעה 16:56


 מישהי מתכתבת איתי כבר כמה שבועות. הפון שלי היה אצלה, אבל לא ממש יצא לנו לדבר.


גרה במרכז, קצת מוזרה , אבל מאוד מאוד מסקרנת.

מה המצב ? רוצה להפגש?"...מפתיעה...

"אני בתל אביב עכשיו, אצל חברה, לא כל רחוק ...סחה היא, אמרת שאתה גר באיזור , נכון?

כי "  אני ממש באיזור הקרוב אילך "


" וואללה, עניתי" ..אוקיי חומד...בכייף למה לא ?


התארגנתי טיק טק, ג`ינס וטריקו הלבוש המועדף עליי, ויצאתי לכיוון ...


היא נראה מעולה. לבשה מיכנס צמוד, חולצה שחורה צמודה, השיער שלה  שטני, ועינים כחולות גדולות.


נסענו לפאב הקרוב והתיישבנו על הבר.
השיחה זרמה, קצת עבודה, קצת על זוגיות וקשרים בקיצור על הא ועל דה .

 

היה כבר מאוחר והבר התרוקן ...

 

קנינו כמה בירות והתחלנו ללכת תוך כדי שתיה וסטלה..שנינו מתנדנדים וגלופים משיכר
אחרי כמה דקות היא הייתה צריכה שירותים...

 

מצאנו את עצמנו אצלי בבית, כמה דקות הליכה מהמקום בו שהינו .

שכבתי על המיטה, חיכיתי לה שתצא מהשירותים.


יצאה מהשירותים והתקרבה אלי בצעדים איטיים ושכבה לצידי כשזרועותיה שלובות מאחורי העורף וחושפות בתי שחי

מגולחות למשעי...


התבוננה בי בעינע העגל התכולות בחינניות סקסית, כאילו היא מחכה לאישור שלי....


התקרבתי אליה, מלטף את שיערה, והיא התחילה לנוע בתנועות אירוטיות על המיטה. והיא אהבה את המגע לפי מבטה המיוחם.

תפסתי בשיער הגולש  שלה, והיא מיד נכנעה. הפשלתי את המכנס ואת התחתונים  בהנף יד , וקירבתי אותה אל הזין שלי
כן היא שלי עכשיו הירהרתי ,כשאני נרעד מתשוקה אופפת ויוקדת...

הורדתי אותה על הברכיים ,כשאני לופת את זרועותיה מעל לראשה וגורם לה למצוץ בעזרת פיה בלבד. בלי שאצטרך לעזור לה .
ולא ויתרתי לה כשהיא כבר היית מיוזעת גם כשהיא קצת התעייפה ושדמעות הציפו את עיניה היפות.

 

התרוממתי והשכבתי אותה, כשאני עומד מחוץ למיטה.

הראש שלה מוטה אחורה, היא מסתכלת עלי הפוך, אישוניה ונחיריה  התרחבו כשהיא מחכה לי שאתן את הסימן להמשך...
נכנסתי לתוך הפה הרטוב שלה כשאני מתחיל לזין לה את הפה, מחפש את הגבולות שלה, שלא נראו באופק.

ואז תוך כדי אני מפשיט אותה  באגרסיביות אלימה כשאני סוטר בחלקי גופה תוך כדי השפלה מילולית.

ולעיני נגלו לעיניי שדייה הקטנות  והמוצקות, פטמות ורודות זקורות  וקשות.

 

אני חופן את השדיים שלה באצבעותיי מלטף וצובט חליפות , זורם עם האגרסיביות אוחז את השיער ובגסות מקרב אותו לאיזור חלציי
אני מרגיש את הזין שלי מחליק על הלשון שלה לתוך הגרון, יוצא, ונכנס בלי הפסקה.


הביצים שלי דופקות על העיניים שלה כשאני נכנס ויוצא, ורוק מתחיל לכסות את הפנים שלה כשהיא יורקת אותו החוצה בין לבין.
היא ממשיכה להתפתל ואני ממשיך לזין לה את הפה כשאני כבר אוחז לה בראש בשליטה מלאה


ציוויתי עליה לקום, לרכון על ארבע, ושתרטיב את הכוס שלה ברוק. אני רוצה שהוא יכנס חלק. בפעם אחת
כיוונתי את הזין והעמדתי אותו כך כשהוא מלטף את הדגדגן שלה.

היא מתחננת שאכנס נוהמת ונאנקת..


אני חוזר לתפוס בשיער שלה, מושך אותו לכיווני. מודיע לה שאני רוצה שהיא תכניס את זין שלי לכוס הרטוב שלה
והיא דחפה את הגוף שלה לכיווני ואני דוחף עם השיער להכתיב את הקצב.

היא לא מפסקת רגלים מספיק לטעמי. פליק חזק בטוסיק, בקשה לפסק את הרגלים, והיא מיד מצייתת.


הרגלים שלה מפוסקות, משאירות לי שליטה מלאה על מה שקורה ואני מזיין בקצב מוגבר ומכה אותה תוך כדי על אותו מקום בישבן.

שתחוש את התמהיל של עונג וכאב גם יחד...


היא גונחת מכאב ומאושר. לא מראה לי שום סימן של שבירה, רק של הנאה...ואני רק וזורם ..וזורם 
מכה יותר חזק, מפליק ומועך , שורט וצובט את הפיטמות הורודות  של השדיים המתנדנדים.

אני שולף פלאג אנאלי, משמן אותו בחומר סיכה תוך כדי הזיון...


שולף את הזין שלי ומתכנן להכניס את הפלאג להמשך הזיון. בא לי שהיא תנקה לי אותו בלשון וברוק הלח שבפיה.
אני תופס אותה בשיער ומסובב אותה תוך שניה, כשהיא רוכנת ומחכה לפקודה שלי.

"תנקי לי אותו" פוקד אני בקול רועם....!

אני מסובב אותה בחזרה, מפסק לה שוב את הרגלים, ומחדיר לה את הפלאג לפי הטבעת.
הוא יושב בפנים, והיא גונחת מכאב.


אני ממשיך להפליק לה, הפעם זה מתגבר. היא מתחילה לגנוח בקולות מתגברים, כשאני מכה אותה עוד ועוד ..תוך כדי
אני רואה את התחת שלה נאבק בפלאג, ואני דוחף אותו עוד קצת לבפנים, שתרגיש אותו עוד קצת...


הגוף שלי מתחיל להתכווץ, אני מרגיש את הכל מתחיל לעלות למעלה וצרחה שלעונג מלווה את הזרם שמילא לה את כל הפה. היא יונקת את הכל לבפנים. מחכה שאומר לה מה לעשות.

אני מבקש ממנה לבלוע. היא בולעת בסימן של "כן" עם הראש, ומלקקת את השארית מהזין שלי ומתחת לשפה שלה. בולעת את הכל.



שוכב אפרקדן על המיטה , מתנשף ומיוזע נושק אני לשפתיה הענוגות , מלטף ומחבק כהוקרת תודה על עונג הצרוף שהתרחש...
      

 
 
 
 

 

לפני 7 שנים. 20 בפברואר 2017 בשעה 13:23

האלימות החולנית בקרב אנשים היא מחלה, אין ספק בכך.

ואלימות כלפי ילדים  וקשישים היא חולניות שאין כדוגמתה. במקום שהאב או האם יהיו המלאכים המגנים על הילדים שלהם, הם הופכים להיות למלאכי חבלה.

אני לא נוהג להציץ במהדורות החדשות ולראות את הסרטונים הצהובים הנוראיים האלה. זה ממילא עושה לי כאב לב מיותר. ואני מבין את הרעיון ומה יהיה בסרטון. אלימות כלפי קשישים היא חולנית מהכיוון השני. גרועה כקודמתה ולשניהם יש מכנה משותף. במקום להגן על החלש, מתעללים בו. אני שומע את ההצעות של הגולשים ברשתות השונות ואת ההצעות המתוארות בפרוטרוט כיצד ומה לעשות במתעללים.

לא לשם אני הולך. גם שם נמצא גיהנום קטן. כל הרוע שמנסה להיכנס לראש שלנו בזמן שאנחנו מתעצבים ומתעצבנים על המראות והקולות. ואז במה אנחנו שונים מהמתעללים ? עלינו להענישם. אין ספק. ובחומרה. אין ספק. אבל להסיט לרגע את הכעס הפרטי ולחשוב בהיגיון. עלינו לחשוב בזהירות כי בלי משים גדל לצידנו הדור שיצטרך לטפל בנו. ואם נלמד אותו להיות אלים.....התוצאה ידועה.

אי אפשר להאשים מגזרים מסויימים באלימות. המחלה נמצאת בכל מקום. אנשים מבוגרים פורקים את זעמם על החלשים שבקצוות החברה ובעיקר על הזקוקים לתמיכה וחיזוק.

עלינו לעצור ולעשות ניקיון יסודי של המחשבה . אי אפשר לדעת שהורה יהיה מכה בעוד כמה שנים ואי אפשר לדעת מי בדיוק יתעלל בקשישים במוסד.

אפשר לערוך מבחני אשיות שרק ירחיקו את המעטים שמוכנים לעבוד בשכר נמוך במקומות האלה. הבעיה גדולה וצריך להקים את החשיבה מההתחלה,ולשנות תפישה.

אמצעי התקשורת מעדיפים להשתמש לצערנו בצהוב כאמצעי לקידום מכירות. נכון שאלו חדשות חשובות אולם הם (פרנסי הערוצים המסחריים ) לא יצליחו לעבוד עלי בשם הרחמים והכעס. מהלך פסיכולוגי מתחכם מביא אותם לחשוף את הזוועות ולחזור עליהם שוב ושוב כדי לפרק לנו את הנפש לגורמים.

הם כבר לא יעזרו לנו כאן אלא רק יסיטו אותנו עוד יותר בשם אג'נדה זו או אחרת. כנראה שהממשלה והמשרדים האחראים על כך, יצטרכו להיכנס לעובי הקורה של כל המוסדות הסיעודיים ולבחון את דרך פעולתם בלי להתחשב בבעלים של החברות המפעילות ובכספם.

ובעיקר צריך לחנך את הדור החדש שיביא ילדים ויגדל אותם ויתמוך בהוריו ליחס שונה בתכלית ממה שיש היום. צריכים לערוך מתקפה חזיתית על המוחות החדשים של המבוגרים שבדרך. מתקפת שיווק, עיצוב, בניה מחדש של ראיית העולם. בריאה של עולם אחר. יציאה מתחום הרוע ומעבר לתחום הטוב. במקום להשקיע משאבים אדירים על הזבל הנוראי שמחדירים למוח של הנוער באמצעי התקשורת, יש לנתב את המידע החדש ושלטוף את המוחות בהסברה ראויה.

שלא יגדלו כאן עשבים שוטים. החברה חולה ואין ספק. אנשים מסתובבים אכולי קינאה מהמראות שהם רואים ברשתות החברתיות ובערוצי הטלוויזיה. לאנשים נדמה שיש בחוץ עולם טוב יותר משלהם, חיים תוססים יותר, תענוגות, זוגיות וכל מה ש"טוב יותר " ממה שיש להם. זה מביא אותם לידי מעשים נוראיים. הכל כאן בתוך הראשים של האוכלוסיה והידיים על ההגה של מובילי דעת הקהל. רק חשיבה חדשה תביא שינוי...ואולי אני סתם נאיבי...

 

לפני 7 שנים. 18 בפברואר 2017 בשעה 4:42

אני אכתוב לך מילים כאלו שיהיו אופטימים

שאולי שיגרמו לך לא מעט פסימיות...

 

אני אמצא את  המילים עם החרוזים שיטעו

בך את התוכן שאת מקווה בסתר לשמוע


ויהיו בהן כול מה שאני רוצה להגיד לך....


אני אכתוב לך מילים שתתרגשי
וכל מילה שאכתוב תהיה מוקדשת לך


וכשתקראי את המילים אני מדמיין איך
אני אוכל לראות את האושר שניבט מעינייך


כי במילים  אני די טוב 

ואם המילים יקרבו  אותך אליי
אדגיש לך בשמחה כל אות..



אם רק תסכימי לקבל ממני מילים

לא ארצה יותר כלום חוץ מאהבתך

כי רק  כך ארגיש  את הצורך ליישם

את המילים...

לפני 7 שנים. 16 בפברואר 2017 בשעה 16:13

אינטרס....

 

מילה רבת עוצמה,

היא המפתח לחברה.

האינטרס הוא האופל של האדם...

 

מושך אליו המון חברים , ושלעיתים

מותיר אחריו שובל של זעם , שיטנה

וכעס...

 

אינטרס נבנה בשלבים , יש התחלה , אמצע

וסוף ...שלא תמיד מסתיים בהצלחה .

 

כשלרוב הוא רודף  כוח ושליטה .

 

רק שבקצה  אתה את  עצמך  שוכח

מהצוק הכי גבוה שהגעת אתה בדרך

כלל מועד וצונח .

 

האינטרס לא מצטרף אליך לעולם אלא

צונח לקרקעית כאבן שאין לה הופכין

גם לא לאלה הקרובים ביותר אילך

 

ואז  תמיד לבד, בודד עירום מאינטרסים

אוסף  אתה את השברים שאתה בעצמך יצרת.

 

ואז תמיד אתה פונה לבקש סליחה ומחילה,

מאותם אלה שבהם פגעת 

 

אנחנו לומדים איך תמיד להמריא , רק שאנחנו לא תמיד לומדים איך  לנחות....
 
לפני 7 שנים. 9 בפברואר 2017 בשעה 16:56

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 4 בפברואר 2017 בשעה 3:45

משחקי שליטה בזוגיות אל מול הטאבו החברתי- bdsm

 

 

bdsm

 

Bondage - B   כבילה

Discipline - D  משמעת

Domination & Submission - D&S  שליטה וכניעה

Sadism & Masochism - S&M סאדיזם ומאזוכיזם

 

מי מאיתנו לא השתעשע לעיתים במשחקי קשירה הכלולים אזוקונים מצופי וורודה?

ישנם הרבה תכנים בתקשורת עם אלמנטים של בדסמ גלויים או חבואים למשל קחו את את mtv, אלמנטים של תלבושות ווניל ואישה קשוחה כשלרגליה גברים\ נשים, כבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהרבה וודיאו קליפים ,וגם בפרסומות לא נחסך עניין זה.  נשאלת השאלה כיצד ניתנת לגיטימציה לתקשורת להביא לידי ביטוי את עולם הבדסמ למיין סטריים התקשורתי הגלוי , אך עדיין קיימת לאדם הפרטי הסתייגות וחשש לדבר בצורה גלויה ובפרט לממש את הפנטזיות האלו בחדר המיטות?  אם כך הדבר, נשאלת השאלה מדוע התכנים האלו צפים בכל זאת במדיה? מדוע אנשים מתחברים  לעולם הבדסמ מכל קצוות התבל וההיסטוריה?

קאנט מדבר על התבונה ואז קובע כי אדם יכול לממש את הפוטנציאל שלו, למען הגשמה היסטורית של המוסריות החברתית. הוא שם דגש על התבונה והוא מייחד את האינדיבידואליות, בכך שאצל כל אדם התבונה שונה ואצל כל אדם התפישה האישית-חברתית נוצרת באופן ייחודי.

ניטשה, מדבר על כך שלאדם אין אמת אובייקטיבית ושהקיום האנושי הוא אבסורד – משום שהציווי החברתי הינו תבוני, רציונאלי, והאדם נדרש לפעול על-פיו – זאת למרות שהאדם הינו יצור של דחפים, רגשות ותחושות בבסיסו. האבסורד הינו בכך ש-ההסדרה החברתית של הדחפים, נוצרה מתוך זה שהם אכן קיימים אצל בני אדם ובכך – הציוויים החברתיים המאפשרים לבני אדם לחיות יחד, למעשה עומדים בניגוד לטבעו הבסיסי. ניטשה מדבר על ''האדם האותנטי'', המתאפיין ב"מחויבותו האישית ליצריו הספונטניים". זו הביקורת על התבונה גם, על האדם לפעול למימוש האותנטיות הייחודית שלו. העיקרון המנחה הוא – להכיר בקול הפנימי כפי שהוא, גם אם התכנים שהקול הפנימי מעלה הינם שנויים במחלוקת, מוזרים, בלתי חוקיים או בלתי ''מוסריים''.

הלגיטימציה במשחקים מיניים וביטוי לדחפים קינקים, דווקא מגיעה מעבר לים בארצות אשר חרטו על דגלן את טובת הפרט, האינדיווידואליות היצרית  אל מול הנורמות הקונפורמיות של החברה והדת.

ספרים ישנים מהמאה הקודמת (המרקיז דה סאד, וונוס בפרווה, סיפורה של O) היו במחתרת ורק בעשורים אחרונים, התחילו לקבל במה ולהיות מדוברים על השולחן, כך למשל 50 גוונים של אפור.

אם כך, מדוע האיסור חברתי לתת מקום מכיל לדחפים מודחקים אלו, אם הם קימיים מאות שנים בסיפורת ואולי אף בחיים האמתיים?

החברה הישראלית שבה אנו חיים כיום, היא חברה אשר מתפתחת בשנים האחרונות ומתחילה תהליך ראשוני של התבוננות על הפרט ועל הייחודיות שלו אל מול החברה הפטריאכלית הישנה אשר הדת מנתבת אותה וכן הנורמות הפרימיטיביות הקדומות.

השליטה החברתית בפנטזיות המניות של הפרט, חודרת לחדר המיטות ולקשר האינטימי עם בני הזוג שלנו.

וכך, כל מי שאינו מיישם את דחפיו המיניים ע"פ הנורמה הקיימת, נחשב סוטה חברתי ומיני.

וכך, הרשות לשחק בחדר המיטות אינה שייכת לפרטים בתוך המערכת הזוגית אלה הופכת להיות ברשות הכלל החברתי.

הדרך של הסובייקטים ליישם את הדחפים הללו היא דרך המדיה התקשורתית (פרסומות,קליפים ספרים) ובנוסף, במחתרת החברתית היכן שאיש אינו רואה.

כך יוצאים להם בארץ, מועדוני בדסמ וליינים סגורים ואינטימיים , קליקות של אנשים עם תכנים בדסמים אשר נפגשים בדיסקרטיות בבתים פרטים , כרטיסי פייסבוק ובלוגים ברחבי הרשת הווירטואלית עם זהויות בדויות ואחרון ,ארון נעול מוחבא מכל עיין בוחנת.

התחושה הרווחת בעולם זה היא להישאר בארון ולסגור טוב טוב את הדלת אחרייך, אחרת יפטרו אותך אם ידעו . קחו לדוגמה את המורה בביה"ס שבזמנה הפנוי אחרי שעות הלימודים התראיינה במסיכה (שבדיעבד לא הספיקה לדיסקרטיות שלה ) ופוטרה רק בגלל זה.

המסר הוא אחד, כולם נורמאלים רק הסוטים משחקים ובכך עוברים על החוק המוסרי החברתי. רק שהחוק לאורך ההתפתחות של החברה השתנה במקצת, אנשים מרשים לעצמם לתת מקום , בסתר אומנם, לרגשות , תחושות ודחפים מוסתרים.

כל פנטזיה היא לגיטימית כל עוד היא בהסכמה! וזה בעצם החוק העיקרי של הבדסמ.

שחקו, תיפתחו , תשתעשעו, תתמסרו לבן\בת הזוג המתאימים, תנו מקום להיות מוכלים ולהכיל בדרכים אחרות שהן לא פחות טובות, הן בטוח יותר פרועות , אך בטוחות ובהסכמה עם תיאום צפיות ראשוני.

תגלו עולמות חדשים בכם ופרטנר לחיים שלכם, תתפלאו כמה תוכלו ללמוד על הזוגיות שלכם.

בהצלחה J

 

שיר יוסף

מנחת קבוצות ומטפלת בפסיכודרמה אנליטית בעלת ניסיון וחשיפה רבים בתחום "האסור".

 

 

לפני 7 שנים. 3 בפברואר 2017 בשעה 13:00

בתוך כול הפחד והחרדות

מה כבר נותר מאיתנו

 

מה עוד נותר שהוא

לֹא אנחנו ?

 

ולאיזה אופק  אנו הולכים

האם ללא מאבק ?

 

ועל מה אנו נאבקים כלל

על מה ? ועל מי ?

 

על עצמנו או על אחרים

אולי על היותנו נאמנים לעצמנו ...

 

לטמון העמוק בתוכנו

או לאני המאמין שלנו...

 

וכול זה בכלל , אם משהו מאיים

כלל...