מונולוג

שבת בבוקר...

ו משהו על האירועים שקורים בימים האחרונים....
שלי הם מעיקים באופן אישי...

רוצה לציין שאני כותב ,רק כאדם שחווה מלחמות כלוחם בצה"ל , ולא
חלילה כמי שנוקט עמדה כזו או אחרת ....

רק כמה עובדות ותו לא ...


באיזור שהוא רווי דת ואמונה משני צידי המיתרס...מיתרחשים הקרבות
בשם האלוהים ,שהוא בעצם אלוהיי שני העמים...

אנשים בחליפות, אמונים על גורלות של נפשות מיוסרות של עמים משני הסוגים...
רק אנשים בשר ודם ותו לא..אנשים שמונעים מאמוציות ותזזית...ולא תמיד האחריות
היא הצד החזק שלהם \ן...מחליטים עבורנו \ם...פוליטיקאים שאנו, והם בחרו...

דם זורם..ועוד דם נישפך...ורק האימאות בוכות , כי רק הן יודעות במלחמה אין
מנצחים....נותרים רק דמעות של זיכרנות !!! כי אנחנו\ם גברים !!! כי אנחנו\ם לוחמים !!!
כי כולנו יודעים איך להביא ילדים...רק לא איך לשמור עליהם...!!! ורק האימאות יודעות...
כי הן פשוט יודעות, באיזה ייסורים הילדים נולדים !!!

ילדים מתים לא הופכים לסמל, אלא רק עוד שם במצבה שלעולם לא ניגמרת...ולמערכה
שלעולם חוזרת...

בני אדם בוהים בטילי מתכת שזורעים אימה והרס , מביטים לשחקים עם משטמה ונקמה
שחוזרים חלילה..ופשוט ממתינים לדיונים, של פוליטיקאים מיזדקנים !

ומהצד השני מנסים להיסתתר מאש של גשם , ולחפש את המחסה הבא שכבר לא קיים...
כי שום מיבנה וקיר כמעט לא נותר....ועד אז עדיין ממתינים לסיום של הדיונים...ששוב
מחזירים את המצב לקדמותו...

אין יותר שנוא משינאה...ואין יותר מחלחל מיצר הנקמה...אנשים הורגים בשם האלוהים
ואחרים נוקמים על מזבח האלים...

ולי נותרה רק תפילה קטנה...לא לנקמה ,ולא למלחמה , רק שהשקט והנחלה תישכון
בחלקה שהאלוהים עצמו ברא...!!!

שהכול יעבור ממול...שבת שלום.