מונולוג

רחש הגלים קוצפים למרגלות שונית דוממת

ומשמיים ניתזים דמעות רקיע ...מסביב הנוף הפסטורלי

של נמל יפו המרהיב...


נושם עמוקות , כשנחיל המחשבות עוטף בחמימות אופפת

המילים נילחשות מתוך בדידות כובשת ...מילים שאינן

ברות פיענוח....


נוגע סביב נגיעות אושר מיזדמנות....וכהרגלי בקודש

צועד במודע...כול הדרך בנתיב אל הלא נודע...


וכאדם המביט מתוך עיניו לעולם אומר את שאלחש

מבפנים...ללא מעצורים , לא מיהירות ובטח לא מרוע !!!



ותמיד אזכיר כשהמישחק ניגמר ...לעולם לא אנקוט

במס שפתיים...ובטח חלילה בלזות שפתיים...יושר

ואמת מנחים את דרכי גם אם היא ישירה ופוגעת לעיתים....



לוחשים שהגלים בשילוב מטר שמיים...שוטפים עולמות

המפרידים בין מציאות לחלום....אז אשרי המאמין...


אז שהכול יעבור ממול...