מונולוג

בסוף השבוע שהיתי עם הבת שלי בתחרויות הכדוריד שנערכו באילת בסוף השבוע

ובעת שהבת שיחקה , פגשתי ביציע מכרה מאוד וותיקה אחת האמאות של אחד הבנים

מבית הספר מתחרה , ישבנו ופיטפטנו קצת על העבר...והמבט בעינייה נתן לי מיד להבין

שהיא זקוקה לאוזן קשבת , ונידברנו להפגש בערב ...


הסיפור הוא אונס שהיא חוותה לפני חמש עשרה שנה , וההשלכות שהאונס כפה על הנפש

הכאב ללא הפסק , האישפוזים הכפויים והתרופות הנלוות לכך...


אני מכיר אותה מאז היותה אישה בעלת חדוות חיים וחייכנית בכול עת , אישה אינטלגנטית

בצורה יוצאת דופן , ובעלת מישרה רמה באותה תקופה ...והייתה לנו אז מערכת של ידידות

מהסוג של לדבר ובעיקר להקשיב...ידידות נפש שעם השנים דעכה בגלל כיוונים שונים של

החיים...אני בחו"ל המון שנים...והיא מין הסתם נישאה וכאלה...


וכאן אספר את השיחה הארוכה אל תוך הלילה , בסיגנון של כעס כלפי התקשורת לגבי הנכתב

בעיתונים...וגם כלפי הרשויות קרי : המשטרה והעזרה הסוציאלית ...

----------------------------------

בטור דחוק , במודעה קטנה בסוף העיתון כתוב בשתי שורות ...כמה מילים על אונס שאישה

עברה...אונס אלים שמתרחש יום ביומו , וסיפור נוסף של קורבן חדש עם לב שבור ונפש מרוסקת

בבילוי שהחל בתום וטוב ,ונגמר בכי רע...


אנס אלים , שאורב כטרף בוחר קורבן בודד ותוקף בצרחה כובשת...אברו זקור חודר אל גוף המום

קורע , בוקע , ומסרס נשמה של אישה שנישמתה כבתה זה עתה...והאנס המשול לחיה שבאדם

אחוז טירוף ותזזית של כובש ומצביא....


כשהאונס תם , הדממה כה דקה ומעיקה , כשהעורקים הולמים היישר אל הרקה של המוח השובק

מכות כחולות ושריטות עמוקות תחלופנה , אבל כשהדם נקרש והנוזל של האנס נותר בגוף האישה

חוסר האונים משתק את ניבכי הנשמה , וצרחה של אישה כבושה רוצה לצאת ...אבל השקט כה

מצמרר אבל בעיקר חודר...



מוגשת התלונה במשטרה , והמשטרה חוקרת...שוטרת ששואלת נפש מיוסרת בחודרנות כה

כואבת...והדמעות זולגות ללא שליטה , והכי חשוב שהפסיכולוגית אומרת שזה טוב...כי זה מה

שמשחרר וזה פשוט מפחית מעומס הכאב...וזה פשוט טיבעי לבכות וכמה שיותר , רק שהיא

פשוט שכחה או לא רצתה לומר ...שאת הנפש כבר כלום לא יחזיר !!!


סיפור של חיים...וגם של מוות בייסורים של הנשמה החיה וגם מתה , בעת ועונה אחת...!