מונולוג

הסוד שבעינייך

חושף טפח ומסתיר טפחיים...



פוכרת אצבעות

ומציירת דימיון שחובק

צבעים מישתנים...



שוזרת חלומות

ותולשת דף מים הזיכרונות

אפופי אשליות שנחרטו

בלזות שפתיים...



ישובה וקושבת ליד האפרכסת

ומוחה שוב דימעה נושרת...



סופרת דקות וחולפות השעות

הימים סוערים והלילות לבנים

והכאב עוטף נשמה סדוקה...



והסוד שבעינייך חושף

שאולי סוף ,סוף תושלם התיקווה

לראות שוב את האור בקצה

המנהרה...



מתוקה . החיים ממשיכים כול העת

גם איתנו ובעיקר בלעדנו...אז ....}{



חג שמח...לכולם ...}{